רי"ף על הש"ס/שבת/דף ג עמוד א

הלכות רב אלפס

חייב. פירוש, כל מקום שגבוה י' ורחב ד' על ד', חולק רשות לעצמו ורשות היחיד הוא, ולפיכך הזורק כוורת לרשות הרבים פטור, שכיון שגבוהה י' טפחים ורחבה ד' על ד' חולקת רשות לעצמה, והוה ליה כזורק מרשות היחיד לרשות היחיד שהוא פטור. ולא אמרו שהיא צריכה רוחב ו' אלא מפני שהיא עגולה, שאי איפשר שיהא חללה ד' על ד' אלא בשיש בה ברוחב ו' על ו', כדאמרינן: כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא, והדבר ידוע שרוחב העיגול הוא אלכסונו של מרובע החקוק בתוכו, וזהו צורתו כפי שיתברר במראית העין, ולפיכך הוצרכנו להוסיף ברוחב העיגול שהוא אלכסונו של מרובע שני חומשין של ד' טפחים שהן ח' חומשי, לכל טפח וטפח שני חומשין, כדי שיהא אורך הצלע של מרובע החקוק בתוכו ד' טפחים, ועוד הוספנו ב' חומשים לעובי ב' המחיצות של כוורת, חומש מכאן וחומש מכאן, הרי י' וי' חומשים שהן ב' טפחים, נמצא כללן ו' טפחים לא פחות ולא יותר.

רבא אמר: אפילו אינה רחבה ו' על ו' פטור, מאי טעמא? אי אפשר לקרומיות של קנה שלא יעלו למעלה מי' שהוא מקום פטור. כפאה על פיה גבוה ז' ומשהו חייב, ז' ומחצה פטור. רב אשי אמר: אפילו גבוה ז' ומחצה נמי חייב, מאי טעמא? מחיצות לתוכן עשויות, ואין ממנה למעלה מי' כלום ולפיכך חייב.

אמר עולא: עמוד גבוה ט' ברשות הרבים ורבים מכתפין עליו וזרק ונח על גביו חייב, מאי טעמא? כל פחות מג' מדרס דרסי ליה רבים, מג' ועד ט' לא מדרס דרסי ליה רבים ולא כתופי קא מכתפי עילויה, ט' ודאי קא מכתפי עילויה. אמר ליה אביי לרב יוסף: גומא מאי? אמר ליה: וכן בגומא. רבא אמר: גומא לא, מאי טעמא? קסבר הילוך על ידי הדחק שמיה הילוך, תשמיש על ידי הדחק לא שמיה תשמיש. אמר רב יהודה: האי זירזא דקני, רמה וזקפה רמה וזקפה לא מיחייב עד דעקר להו. פירוש זירזא דקני, חבילה של קנים, כגון שהיתה מוטלת על הארץ, והגביה הקצה האחד, והקצה האחר מונח על הארץ, והעמידה והשליכה לפניו, וחזר והגביה הקצה האחר יהיה מונח על הארץ והעמידה והשליכה לפניו וחזר והגביה, אפילו כל היום כולו לא מיחייב, שהרי לא עקר אותה מעל הארץ.

אדם עומד על האסקופה נוטל מבעל הבית ונותן לו, מן העני ונותן לו. האי אסקופה מאי היא? ואסיקנא: אסקופה מקום פטור, כגון דלית ביה ארבעה על ארבעה, וכי הא דכי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן: מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו. אחרים אומרים: אסקופה משמשת לשתי רשויות, בזמן שהפתח פתוח כלפנים,

רבנו ניסים (הר"ן)

קאמר ור"ל חומש לדופן זה וחומש לדופן זה פש ליה חמשה טפחים וג' חומשים בחללה כדי לרבע בו ד' על ד' ואע"ג דגבוה י' דקאמרינן בהדי שוליה הוא התם היינו טעמא משום דגדוד ה' ומחיצה ה' מצטרפים אבל עובי הדפנות אינו מצטרף לרוחב:

אי אפשר לקרומיות של קנה: קרומיות השתי הגבוהין מחבריהם של ערב ועולין למעלה מי' שהוא אויר מקום פטור וכיון דלא נייחא כולה ברה"ר לא הויא הנחה לאחיוביה:

כפאה על פיה וזרקה: פירש"י ז"ל דאשאינה רחבה ו' קאי:

ז' ומשהו חייב: אם גבוהה ז' ומשהו עדיין הוא חייב וכ"ש פחותה מכאן אלא אפי' גבוה ז' ומשהו דאיכא למימר בה לבוד הואיל ומחיצותיה למטה אפ"ה חייב דכי מטיא לפחות מג' סמוך לקרקע ואמרינן לבוד אכתי כולה באויר רה"ר הוא וחייב ודוקא כשאינה רחבה ו' דאילו רחבה ששה כי מטיא פחות משלשה סמוך לקרקע שהיא כמונחת הויא לה רשות היחיד ופטור:

ז' ומחצה פטור: והוא הדין לשני משהויין דפטור דכי מטיא לפחות משלשה סמוך לקרקע אמרינן לבוד במחיצותיה והרי היא כמונחת ונמצאו שוליה למעלה מעשרה ואינה נוחה כולה ברשות הרבים ובשלא כפאה ליכא למימר דפטור דלא אמרינן לבוד אלא במחיצות והא מילתא בין לאביי בין לרבא דאביי נמי מודה דבעינן הנחה כולה ברשות הרבים אלא דאביי לא חשיב קרומיות אבל בהא מודה דבלאו קרומיות ישנה למעלה מעשרה:

לתוכן עשויות: להניח בהם דבש ולא לכופן כלפי מטה הילכך אין כאן תורת לבוד כך פירש רש"י ז"ל. אבל בתוספות אמרו דכיון דלא אמרינן לבוד אלא בכפאה על פיה לפי שאין אומרים לבוד אלא במחיצות ודאי לא מקריין מחיצות אלא כשהן מחיצות [למקום] חשוב דהיינו ד' על ד' אבל כשאין ברוחב ד' על ד' אין שם מחיצות עליהן דנימא בהו לבוד הילכך מדפטרינן בז' ומחצה מדין לבוד על כרחך ארחבה ששה קיימינן וכי תימא אם כן ז' ומשהו נמי ליפטר שע"י לבוד נעשית רשות לאו קושיא היא שכיון שאין לבוד אלא במחיצות בעינן שיהא בהן עם הלבוד עשרה [מלבד השולים] וזו שאינה גבוהה אלא שבעה ומשהו עם השולים אפילו כי אמרת בה לבוד אין במחיצות עשרה הלכך לא אמרי' בה לבוד אבל שבעה ומחצה פטור שהרי כי אמרי' בה לבוד יש במחיצות עם הלבוד י' מלבד השולים הלכך אמרי' בה לבוד ונעשית רשות היחיד ולפי פירוש זה מחצה דוקא מפני השולים ולא סגי לן בשני משהויין:

אמר עולא עמוד תשעה ברה"ר: דוקא נקט תשעה דחזי לכתופי ואינו לא גבוה ולא נמוך כדמפרש ואזיל ופירש"י ז"ל אף בשאינו רחב ארבעה וכן דעת הר"ם במז"ל והיינו טעמא דלא בעינן בכי הא ארבעה על ארבעה דדרך בני אדם לכתף בו אף בשאינו רחב כל כך והרי הוא כידו של אדם דאמרינן לעיל [דף ה א] שהיא חשובה כד' על ד' אבל הראב"ד ז"ל פי' דוקא ברוחב ד' ודוקא כשמכתפין עליו אבל אין מכתפין עליו לא אע"פ שראוי לכתף עליו כדמוכח בעירובין (דף לג א) גבי אילן העומד חוץ לד' אמות ונתכוין לשבות בעיקרו דמייתי עלה הא דעולא:

גומא מאי: גומא עמוקה תשעה מי אמרינן מנחי בה בני רה"ר חפצים שבידם עד דהדרי ואתו דרך שם ושקלי להו וכיון שעשויה לתשמישן של רבים מי הויא כרה"ר או לא:

רבא אמר גומא לא מ"ט תשמיש ע"י הדחק לא שמיה תשמיש: הילכך לאו צורך רבים הוא:

א"ר יהודה האי זירזא דקני וכו': וכמו שפי' הרב אלפסי ז"ל בהלכות וכתבו בתוס' דדוקא רמא וזקפה דכשהניח ראש הא' חוץ לארבע אמות עדיין ראש השני תוך ארבע אמות ואע"פ שחזר ומשליך ראש השני חוץ לד' אמות מ"מ לא עשה מלאכתו בבת אחת אבל אי מיגרר זירזא דקני בבת אחת עד חוץ לד' אמות או מרה"י לרה"ר חייב כדאמרינן בפרק אלו נערות (דף לד ב) גבי היה גונב כיס בשבת שאם היה מגרר ויוצא איסור שבת וגנבה באין כאחד וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ' י"ג מהלכות שבת ואומר ריב"א ז"ל שאם מגלגל חבית ד' אמות ברה"ר או מרה"י לרה"ר חייב דהוי כמו מגרר דאינו נח כלל אבל המגלגל תיבה שהיא מרובעת פטור שאי אפשר שלא תהא נחה קצת בנתים:

אדם עומד על האסקופה וכו' מקום שאין בו ארבע על ארבע: מקום [פטור] מסויים שיש לו רוחב קצת וגבוה הוא ג' ועומד סמוך לרה"ר וסמוך לרה"י והכי מוקים לה בעירובין בגבוה ג':

ובלבד שלא יחליפו: והכי נמי קתני לעיל [דף ו א] ובלבד שלא יטול מן העני ויתן לבעל הבית:

אחרים אומרים אסקופה משמשת שתי רשויות וכו' אמר רב יהודה אמר רב הכא באסקופת מבוי עסקי' חציו מקורה: כלומר לאו במבוי

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט