רי"ף על הש"ס/פסחים/דף טו עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריארב חסדא אמר: לוקה, לא אמרינן הואיל ואי מקלעי ליה אורחים חזיא ליה השתא נמי חזיא ליה ולוקה, ורבה אמר: אינו לוקה, אמרינן הואיל. ואסיקנא דבפלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע קא מיפלגי, דרבה אמר אמרינן הואיל כר' אליעזר, ורב חסדא דאמר לא אמרינן הואיל כר' יהושע, דר' אליעזר סבר דהאי חלה חמץ שמוזהרין עליה בבל יראה ובבל ימצא היא, מאי טעמא? דאמרינן: הואיל ואי בעי מיתשיל עלה ומשוי לה חול וחזיא ליה והדר מפריש אחריתי, השתא נמי כדידיה דמיא ומוזהר עליה בבל יראה ובבל ימצא, ור' יהושע סבר לא אמרינן הואיל, הילכך לא זהו חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא, ואיפסיקא הילכתא כר' אליעזר, הילכך הילכתא כרבה דקאי כר' אליעזר דהילכתא כוותיה:
מתני'
רבן גמליאל אומר: שלש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד זו אחר זו, וחכמים אומרים: שלש נשים עסוקות בבצק, אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה, ר' עקיבא אומר: לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורין שוין, זה הכלל: תפח תלטוש בצונן:
גמ'
מתניתין בשלשה בצקות, דרבן גמליאל סבר: שלש נשים מתחילות ללוש כאחת שלשה בציקות, וכשמגיעות לאפייה אופות זו אחר זו, ואף על פי שממתנת השלישית עד כדי שלש הסיקות ושתי אפיות, אין הבצק בא לידי חימוץ בשיעור הזה. וחכמים אומרים: שלש נשים עסוקות בבצק, אחת לשה בתחילה וכשמתחלת לערוך מתחלת חברתה ללוש, וכשמתחלת הראשונה לאפות והשנייה לערוך מתחלת השלישית ללוש, שנמצאות כולן עוסקות בבצק בבת אחת, אחת אופה שלה ואחת עורכת שלה ואחת לשה שלה, והיינו דאמרינן: תנא, לשה מקטפת וחברתה לשה תחתיה, מקטפת אופה וחברתה מקטפת תחתיה, אופה לשה וחברתה אופה תחתיה, וחוזרות חלילה, וכל זמן
דאע"ג דהכנה דממילא אסורה הכנה דבידים איכא למימר דשריא ואין טעמם מחוור:
מתני' שלש נשים לשות כאחת: כל אחת מלא התנור שאין כאן חשש חימוץ אע"פ שהיא ממתנת עד שתאפנה שתיהן:
וחכמים אומרים אין להקל כל כך שיהיו לשות כולן כאחת אלא שלש נשים עוסקות כל אחת בבצק שלה וכו':
לא כל הנשים שוות: יש עצלניות ומחמיצות אם תשהינה כל כך ויש תנור שאינו חם מהר ויש עצים שאינן נבערין מהר:
זה הכלל תפח: שרואה בבצק שבידה שרוצה לתפוח תלטוש ידה במים בצונן ותקטפנה ותצטנן:
גמ' מתני' בשלש בצקות וכו': וכל זמן שעוסקים בבצק אינו בא לידי חמוץ יש מפרשים דדוקא כשיעור זה דשלש נשים אבל ביותר מכן אע"פ שעוסקות בבצק בא לידי חמוץ דאי לא תימא הכי סדרא דשלש נשים למה לי אבל הרמב"ם ז"ל כתב בפרק ה' מהלכות חמץ ומצה שכל זמן שאדם עוסק [בבצק] אפילו כל היום כולו אינו בא לידי חמוץ וכן נראה בתוספת' (דפסחים פ"ג) כדבריו. ומיהו דוקא בשיעור עיסה שנתנו חכמים לפי שאותו שיעור מתוך שאינו גדול עסקה של אשה מצילתו מידי חימוץ אבל ביותר מכן לא דתני' התם (בתוספתא פ"ג) כמה שיעור עיסה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר בחיטים עד שלשה קבין ובשעורים עד ארבעה קבין וכל זמן שהאשה עסוקה בו אינו בא לידי חמוץ הילכך לדידן דאסיקנא דשיעור עיסה כשיעור חלה בכדי שיעור זה כל זמן שעוסקת בו אינו בא לידי חמוץ ורבי עקיבא נמי איפשר דלא פליג אדרבנן אלא אדרבן גמליאל בלחוד וכדתניא בבריית' בגמ' (דף מח ב) תניא אמר ר"ע דנתי לפני רבן גמליאל. וכי תימא אם איתא דכל זמן שעוסקות בו אינו בא לידי חימוץ סדרא דשלש נשים למה לי י"ל דרבנן לכתחלה לא שרו טפי מהאי שיעורא שמא תרפה ידיה מלעסוק בבצק תדיר אבל אי קים ליה שלא פסקה מלהתעסק בה אפילו טפי מהאי שיעורא שרי או משום דר"ג נקט שיעורא בשלש נשים דלדידיה אפי' סלקה ידיה מן הבצק כל שלא שהה יותר משתי אפיות אינו בא לידי חמוץ [ורבנן] פליגי עליה ואמרי דבג' נשים
רש"י (ליקוטים)
המאור הקטן
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)