רי"ף על הש"ס/עירובין/דף לב עמוד ב

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

גמ' האי זיז דמפיק ליה לרה"ר למעלה מי' טפחים דקי"ל דרה"ר ליתא אלא עד י' טפחים אבל למעלה מעשרה טפחים מקום פטור הוא הלכך נותנין עליו ונוטלין ממנו בשבת כיון דבהדי רשות היחיד הוא כרשות היחיד דמי מיהו אין נותנין עליו ונוטלין ממנו אלא מאני דמיתברי כגון כוסות וקערות וכיוצא בהן דאי נפלו לרה"ר מיתברי ולא אתו לאיתויינהו אבל כלים דלא מיתברי אסיר חיישינן דילמא נפיל ואתי לאיתויינהו מרשות הרבים לרה"י:

וכן לא ירוק:

אמר רב יוסף השתין או רקק כשוגג חייב חטאת ואע"פ שלא עקר מעל גבו מקום ארבעה דאמר רבא זרק לפי הכלב ולפי הכבשן חייב אלמא מחשבתו משויא להו מקום הכא נמי מחשבתו משויא להו מקום והני מילי לרבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה דומיא דהמוציא המת במטה אבל לר' שמעון פטור דהאי רוק אינו צריך ליהנות בו אחר שרקקו:

אמר רבי שמעון בן לקיש כיח בפני רבו חייב מיתה שנאמר כל משנאי אהבו מות אל תיקרי משנאי אלא משניאי כיח אמאי מינס אניס כיח ורק קאמרינן:

מתני' לא יעמוד אדם ברה"י וישתה ברה"ר ברה"ר וישתה ברשות היחיד אלא אם כן הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת. קולט אדם מן המזחילה למעלה מעשרה טפחים ומן הצנור מכל מקום ושותה:

 

רבנו יהונתן מלוניל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבנו יהונתן על הרי"ף