רי"ף על הש"ס/עירובין/דף ז עמוד ב

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

חוץ מן המים ומן המלח הנודר במזון מותר במים ובמלח מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה סומכוס אומר בחולין ולא בתרומה ולכהן בבית הפרס רבי יהודה אומר אפילו בבית הקברות מפני שהוא יכול (לצאת) לחוץ ולאכול:

גמ' א"ר יוחנן אין למדין מן הכללות ואפי' במקום שנאמר בו חוץ:

אמר רבינא ואיתימא רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח והא איכא כמהין ופטריות דאין מערבין בהן אלא לאו ש"מ אין למדין מן הכללות ואפי' במקום שנאמר בו חוץ ש"מ:

חוץ מן המים והמלח:

ודוקא מים בפני עצמן ומלח בפני עצמו אבל מים ומלח כאחד מערבין. תניא כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס וכמזון שתי סעודות לעירוב וכביצה לטמא טומאת אוכלין סבר רב יוסף למימר הא דתניא וכמזון שתי סעודות לעירוב עד דאיכא סעודתא מהאי וסעודתא מהאי א"ל רבה אפילו למחצה לשליש ולרביע:

אמר ליה ההוא מרבנן לרבא תפוחין בכמה ואסיקנא א"ל רב נחמן תפוחין בקב תניא ר"ש בן אלעזר אומר עוכלא תבלין וליטרא ירק וי' אגוזים וה' אפרסקין וב' רמונים ואתרוג אחד וכן לעירוב.פירוש הא דתניא עוכלא תבלין וכו' כענין ששנינו במשנתנו אין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חטין וחצי קב שעורין וכו' תניא ר"ש בן אלעזר אומר יין כדי לאכול בו מזון שתי סעודות חומץ כדי לטבל בו זיתים ובצלים כדי לאכול בהן ב' סעודות ויין דאמרן יין מבושל אבל יין שאינו מבושל מערבין בשתי רביעיות ובצלים נמי דאמרן באמהות אבל בעלין לא ועלין נמי דאמרן אין מערבין בהן דלא אבצול זרתא זרתא אבל אבצול זרתא זרתא מערבין אמר רב יהודה אמר שמואל כל שהוא לפתן כדי לאכול בו שתי סעודות וכל שאינו לפתן אלא נאכל כמו שהוא כדי לאכול ממנו שתי סעודות בשר חי כדי לאכול ממנו מזון שתי סעודות בשר צלי רבה אמר כדי לאכול בו שתי סעודות ורב יוסף אמר כדי לאכול ממנו והלכה כרבה:

אמר רב שימי בר חייא מערבין בביצים חיות וכמה אמר ר"נ בר יצחק סיני אמר שתים:

 

רבנו יהונתן מלוניל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבנו יהונתן על הרי"ף