רי"ף על הש"ס/עירובין/דף ד עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריארב פפא אמר מותר רב הונא בריה דרב יהושע אמר אסור רב פפא אמר מותר הכי אגמריה רחמנא למשה לא תפרוץ רובה רב הונא בריה דרב יהושע אמר אסור הכי אגמריה רחמנא למשה גדור רובה והלכתא כרב פפא דדייקא מתני' כוותי' דקתני ובלבד שלא יהו פרצות יתידות על הבנין הא כהדדי נינהו שרי:
מתני' מקיפין ג' חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו שלשה טפחים שיעור חבלים עביין יתר על טפח כדי שיהא הבל עשרה טפחים מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים בשיירא דברו דברי ר' יהודה וחכמים אומרים לא דברו בשיירא אלא בהווה. כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה דברי ר' יוסי ברבי יהודה וחכמים אומרים אחד משני דברים. וארבעה דברים פטרו במחנה מביאין עצים מכל מקום ופטורין מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב:
גמ' דרש רב נחמן משום רבינו שמואל חצר שתשמישה לאויר ואינה מוקפת שתי וערב אלא שתי בלא ערב או ערב בלא שתי יחיד נותנין לו בית סאתים שהן מאה אמה על חמשים אמה כי בית סאה חמשים על חמשים בית סאתים מאה על חמשים שהם שבעים אמה ושירים על ע' אמה ושירים כחצר המשכן כדכתי' (שמות, כז) אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים ונקראת חצר והיא של עמודים ועליהם קלעים כדרך הולכי מדברות וכל מילי דשבת ממשכן ילפינן להו הלכך יחיד נותנין לו בית סאתים שלשה נעשו שיירא ונותנין להם כל צרכן ואע"פ שהוא שתי בלא ערב וכן הלכה:
(דף יז. ע"ש נ"א) אמר רב גידל אמר רב שלשה מותרין בשבע ואסורין בחמש ופירשה רב אשי הכי הוצרכו לשש כלומר לבית
רבנו יהונתן מלוניל
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הקטן
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
חידושי מהרמ"ז
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)