רי"ף על הש"ס/סוכה/דף א עמוד א

הלכות רב אלפס

סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר ושאינה גבוהה עשרה טפחים ושאין לה שלש דפנות ושחמתה מרובה מצלתה פסולה:

סוכה ישנה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין איזו היא ישנה כל שעשאה קודם החג שלשים יום ואם עשאה לשם החג אפילו מתחלת השנה כשרה:

גמ' מנה"מ אמר רבה דאמר קרא (ויקרא, כג) למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל עד כ' אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה מאי טעמא משום דלא שלטא ביה עינא רבי זירא אמד מהכא (ישעיה, ד) וסוכה תהיה לצל יומם מחורב וגו' עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות רבא אמר מהכא (ויקרא, כב) בסוכות תשבו שבעת ימים אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי למעלה מכ' אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע:

לרבה דאמר למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה משום דלא שלטא ביה עינא אם היו הדפנות מגיעות לסכך כיון דשלטא בהו עינא אע"ג דגבוהה מעשרים אמה כשרה ולרבי זירא דאמר למעלה מכ' אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות אי אית בה יתר מארבע אמות כיון דרויחא איכא צל סוכה וכשרה ולרבא דאמר למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עדאי אלא דירת קבע לית ליה תקנתא אלא בין דפנות מגיעות לסכך בין אין דפנות מגיעות לסכך בין יש בה יתר מארבע אמות ובין אין בה יתר מארבע אמות כיון שהיא גבוהה מעשרים אמה פסולה:

איכא מאן דאמר הילכתא כרבה דהא (שבת כב, א) כל מילי כרב עביד ואנן מסתברא לן דהלכתא כרבא דקיימא לן סוכה דירת

רבנו ניסים (הר"ן)

סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. בגמרא מפרש טעמא ומייתי לה רב אלפסי ז"ל. ואסיקנא בריש עירובין (דף ג ב) דחלל סוכה תנן כלומר דלא מפסלה סכה אא"כ חללה גבוה מעשרים אמה. ולישנא דמתניתין הכי דייק דקתני סוכה שהוא הסכך שהיא גבוהה למעלה מעשרים כלומר שהוא למעלה מעשרים אמה מחללה דאי לא הוה ליה למיתני סוכה שהיא גבוהה מעשרים. והני כ' אמה באמה בת ששה טפחים נינהו. דאמה של בנין לכולי עלמא בת ששה כדאיתא בגמרא [דף ה ב] מיהו הני אמות דסוכה מצומצמות אינהו כלומר דחוקות והכי איתא בריש עירובין (שם):

ושאינה גבוהה עשרה טפחים: בגמרא מפרש טעמא:

ג' דפנות: נמי בגמרא יליף להו:

ושחמתה מרובה מצלתה: כתב רש"י ז"ל המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו ולא רצה לומר שהסכך המועט יהא בטל לגמרי ברוב המגולה ויהא כאילו אין שם סכך כלל וכמו שראיתי מי שכתב כן דהא אמרינן לקמן בפרק הישן [דף כב ב] דמתני' בחמתה דלמטה קאמר אבל [אם] למעלה המסוכך והמגולה כי הדדי נינהו כזוזא מלעיל כאיסתרא מלתחת וכיון דכי הדדי נינהו אין כאן מועט שיבטל לגבי המרובה אלא מצלתה דלמטה קאמר שהיא בטלה לגבי חמתה שהיא מרובה הימנה דאע"ג דרבי יהודה לא בעי שיהא הסכך מיצל תחתיו כיון שהוא מכשירו למעלה מעשרים אמה כדמוכחא בגמרא וסיפא דמתני' דברי הכל היא אפ"ה בעי מיהא שיהא מיצל וכל שחמתו מרובה מצלתו אין כאן צל וכן נ"ל פי' לפי' של רש"י ז"ל:

איזו היא סוכה ישנה: כלומר שנחלקו בה ב"ש וב"ה:

כל שעשאה קודם לחג ל' יום: כלומר שלא עשאה באותן ל' יום שלפני החג דבהנהו אפילו ב"ש מודו דכשרה דמסתמא לשם חג עשאה אלא כשעשאה קודם לאותן ל' יום הוא דפסלי ב"ש ולאו לפרושי מילתייהו דב"ש תנא הכי אלא כדי שלא תאמר דכי מכשרי ב"ה דוקא כשעשאה [תוך] שלשים יום שלפני החג אבל מקמי הכי לא קא משמע לן דבכי האי גוונא אפילו לב"ש כשרה ולא פסלה אלא כשעשאה קודם ומינה דאפילו בכי האי גוונא לב"ה כשירה אבל ליכא למימר דהכי קאמר איזו היא סוכה ישנה דמכשרי ב"ה כל שעשאה קודם לחג ל' יום כלומר שעשאה בתוך ל' ששואלין ודורשין בהלכות החג אבל מקמי הכי אפילו לב"ה פסולה דאינהו נמי בעו סוכה לשם החג דהא ליתא דכיון דמכשרי בה סוכת גנב"ך ורקב"ש כדאיתא בגמ' [דף ח ב] אלמא לא בעו סוכה לשם החג כלל ומשום הכי (נמי) קתני דאם עשאה לשם החג אפילו מתחלת השנה כשרה לומר דמשום דסוכה [ישנה] אינה לשם חג פסלי ב"ש וממילא דב"ה לא בעו סוכה לשם חג כלל מיהו גרסינן בירושלמי תני צריך לחדש בה דבר חבריא אמרי טפח ר' יוסי אומר כל שהוא כלומר דאע"ג דסוכה ישנה מכשרי ב"ה למצוה מן המובחר צריך לחדש בה דבר:

גמ' אמר רבה אמר קרא למען ידעו דורותיכם אע"ג דאין מקרא יוצא מידי פשוטו וקרא הכי קאמר כדי שיזכרו דורותיכם הבאים הקף ענני כבוד שהיו במדבר אפ"ה למען ידעו דורותיכם מיותר ליה דהוה ליה למיכתב בסוכות תשבו כי בסוכות הושבתי ובהכי הוה סגי דממילא משמע ומדכתיב למען ידעו דורותיכם משמע ה"ק עשה סוכה שתהיה ישיבתה ניכרת לך ולמעלה מעשרים אמה לא שלטא בה עינא שאינו רואה את הסכך וסוכה היינו סכך כשמה:

וסוכה תהיה לצל יומם: משמע אין סכך אלא העשוי לצל:

אלא בצל דפנות: שהצללין מגיעין זה לזה מתוך גבהן של דפנות וא"צ סכך תמהני שהרי אין ספק שאין שום שעה ביום שסכך של ז' על ז' שהוא הכשר סוכה ימנע שלא יכנס חמה תחתיו כל שהוא גבוה כ' וכיון דהאי צל למנוע חמה בעינן ליה כדמוכח פרכיה דאביי אלא מעתה העושה סוכתו בעשתרות קרנים כדאיתא בגמרא היכי אמרינן דעד כ' אמה אדם יושב בצל סוכה וכי יכולין אנו להכחיש המוחש ולפיכך אני אומר מתוך הדוחק דקים להו לרבנן דעד כ' אמה מגין הסכך וממעט חום החמה למי שהוא יושב תחתיה שאינו מתחמם בה כל כך כאילו היה מגולה ויש לזה הוכחה בגמרא והארכתי בחדושי:

רבא אמר בסוכות תשבו שבעת ימים: אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי דמשמע סוכה של שבעה ותו לא והיינו עראי:

עד כ' אמה אדם עושה דירתו דירת עראי: שדי לו במחיצות קלות:

למעלה מכ' אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע: שצריך לעשות יתידותיה ומחיצותיה חזקים וקבועים שלא תפול: ומוכח בגמ' דלמטה מכ' אמה שהיא ראוי לדירת עראי אפילו עביד לה דירת קבע שפיר דמי: ונ"ל דמשום הכי משמע לן הכי לפי שאי אפשר לומר שהתורה תצוה מה שאי אפשר לעמוד עליו דבאיזה דבר נשער אם הבנין ראוי לשבעה בלבד או ליותר מכן משום הכי משמע לן דבשעור שאפשר שיעשה בו דירת עראי תליא מילתא:

לרבה דאמר וכו' אם היו דפנות מגיעות לסכך כיון דשלטא ביה עינא: כלומר דרך הדפנות ולא דמי לנר חנוכה וקורות מבוי דלא חשיבי היכר למעלה מכ' אמה אע"פ שהקורה מונחת על גבי כותלים דהתם בקורת טפח לא שליט ביה עינא כי היכי דשליט בסוכה דרויחא טפי:

ולרבי זירא דאמר וכו': כיון דרויחא איכא צל סוכה שמתוך שהסכך גדול הוא מגין יותר:

איכא מאן דאמר הלכתא כרבה: כלומר וכל שדפנות מגיעות לסכך אפילו למעלה מכ' אמה כשרה דהא כל מילי כרב עביד כדאיתא פ' במה מדליקין (דף כב א) ועוד דמסייעין דבריהם בעלי סברא זו משום דרביה דרבא הוה והכי לא מוכחינן דכי אמרינן דכל מילי עביד כרב ה"מ במאי דפליגי רב ושמואל כדמוכח התם ומאי דאמרי' נמי דאין הלכה כתלמיד במקום הרב ה"מ כשנחלק עמו בחייו דכיון שלא קבל רבו דבריו נדחו דברי תלמיד אבל כשנחלק עמו לאחר מיתה לא אדרבה קי"ל הלכתא כבתראי ואע"ג דבתראי תלמדי דקמאי נינהו פי' דבר זה מסורת בידינו מן הגאונים ז"ל:

דקי"ל סוכה דירת עראי בעינן ור' יהודה דמכשיר סבירא ליה דירת

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט