רי"ף על הש"ס/נדרים/דף כב עמוד א

הלכות רב אלפס

מתני' ר' מאיר אומר יש דברים שהן כנולד ואינן כנולד. ואין חכמים מודים לו כיצד אמר קונם שאני נושא את פלונית שאביה רע אמרו לו מת או שעשה תשובה קונם לבית זה שאני נכנס שכלב רע בתוכו או נחש אמרו לו מת הכלב או נהרג הנחש הרי הן כנולד ואינן כנולד ואין חכמים מודים לו:

(נדרים סה, ב) ועוד אר"מ פותחין לו מן הכתוב בתורה ואומרים לו אילו היית יודע שאתה עובר על לא תקום ולא תטור ולא תשנא את אחיך בלבבך ואהבת לרעך כמוך וחי אחיך עמך שמא יעני ואין אתה יכול לפרנסו ואמר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר מותר:

גמ' מת נולד הוא א"ר הונא נעשה כתולה נדרו בדבר ר' יוחנן אמר וכבר מת וכבר עשה תשובה קאמרי ליה ואיתותב ר' יוחנן בתלמודא:

ועוד היה רמ"א כו'. א"ל רב חנא בר [רב] קטינא לרבה לימא כל דמעני לאו עלי נפיל דלימנו עליה גבאי ולפרנסיה בהדי כ"ע ומאי דמטי עלי בהדי כ"ע אפרנס א"ל שאני אומר כל הנופל אינו נופל ליד גבאי תחלה:

מתני' פותחין לאדם בכתובת אשתו ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה והיתה כתובתה ארבע מאות זוז ובאתה לפני ר"ע וחייבו לתת לה כתובתה א"ל רבי שמנה מאות זוז הניח לנו אבא ונטל אחי ד' מאות זוז ואני נטלתי ד' מאות זוז לא דיה שתטול היא מאתים ואני מאתים א"ל ר"ע אפי' אתה מוכר שער ראשך אתה נותן לה כתובתה אמר אילו הייתי יודע שכן לא הייתי נודר והתירו ר"ע:

גמ' אפי' אתה מוכר שער ראשך ש"מ מטלטלי משתעבדי לכתובה אמר אביי קרקע שוה ד' מאות זוז והא שער ראשו מטלטלי הויין ה"ק אפי' אתה מוכר שער ראשך ואוכל ש"מ אין מסדרין לבע"ח א"ר נחמן בר יצחק (נדרים סו, א) לומר שאין מקרעין שטר כתובה:

מתני' פותחין בשבתות וימים טובים בראשונה היו אומרים אותן הימים מותרין ושאר כל הימים אסורין עד שבא ר"ע ולימד נדר שהותר מקצתו הותר כולו כיצד אמר קונם שאני נהנה לכולכם הותר אחד מהם הותרו כולם שאני נהנה לזה ולזה הותר הראשון הותרו כולם הותר האחרון האחרון מותר וכולם אסורין שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן ולזה קרבן צריך פתח לכל אחד ואחד: