רי"ף על הש"ס/יבמות/דף יא עמוד א

הלכות רב אלפס

גמליאל אומר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספיקא הוא איתמר מת בתוך ל' ועמדה ונתקדשה אמר רבינא משמיה דרבא אם אשת ישראל היא חולצת ואם אשת כהן אינה חולצת רב שרביא משמיה דרבא אמר אחד זו ואחד זו חולצת וקיימא לן כרבינא דכיון דאיכא רבנן דפליגי עליה דרבן שמעון בן גמליאל דאמרי אע"ג דלא שהה ולד מעליא הוא גבי אשת כהן דלא אפשר דאי חליץ לה איתסרא לה על בעלה עבדינן כרבנן ולא מצרכינן לה חליצה ולגבי ישראל דלית בה פסידא עבדינן כרשב"ג הלכך חליץ לה ועיילא לה לגברא ואי כשנתקדשה מותבינן לה תותי גברא כל שכן אם נשאת דלא מפקינן לה מתותי גברא והך דאמרינן התם לענין שומרת יבם שנשאת בלא חליצה לא שייך בהא מלתא דהתם ודאי בעיא חליצה אבל הכא דכיון דמית בתוך שלשים יום ספיקא הוי ומספיקא לא מפקינן איתתא מתותי גברא אלא אי בעלה ישראל חליץ לה יבמה ויתבה תותי גברא ואי בעלה כהן דאי חליץ לה יבמה איתסרא עליה יתבא תותיה בלא חליצה כדכתבינן:

(גרסינן (ד"ת מ"ז) בגמרא איבעיא להו מעוברת חבירו ומינקת חבירו דמינסבא לכהן מאי עבוד רבנן תקנתא לכהן או לא ומסיק דלא עבוד תקנתא וצריך להוציאה בגט אפילו כהן):

איתמר קידש אלמנת חבירו או גרושת חבירו בתוך שלשה חדשים וברח פליגי בה רב אחא ורפרם חד אמר משמתין ליה וחד אמר עירוקיה מסתייה הוה עובדא ואמר להו רפרם ערוקיה מסתייה וכן הלכתא:

תניא ר"א בן יעקב אומר לא יקח אדם אשה במדינה זו וילך ויקח אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה עם זה ונמצא אח נושא אחותו ואב נושא בתו ועל זה נאמר (ויקרא, יט) ומלאה הארץ זמה ועוד תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר לא יקח אדם אשה ודעתו לגרשה משום שנאמר (משלי, ג) אל תחרוש על רעך רעה וגו':

ספק בן תשעה לראשון או בן שכעה לאחרון יוציא והולד כשר ואם לא הוציא הנולד אחר כן ספק ממזר הוי דף לז. ע"ש ואסור בבת ישראל ואסור בממזרת דקיימא לן כר' אליעזר דאמר בפרק י' יוחסין (דף עד.) ודאן בודאן מותר ודאן בספיקן וספיקן בודאן וספיקן בספיקן אסור:

ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא ספק אמר אנא בר מיתנא אנא ונכסי דידי נינהו ויבם א"ל אנת ברי דידי את ולית לך ולא מידי הוי ממון המוטל בספק