רי"ף על הש"ס/יבמות/דף טז עמוד ב

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

תלמידי חכמים עומדין לו על גבו שמודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו ואשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה ושני תלמידי חכמים עומדים לה מבחוץ שמודיעין אותה מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות אחד גר ואחד עבד משוחרר ובמקום שנדה טובלת שם גר ועבד משוחרר טובלין וכל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בגר ובעבד משוחרד ובנדה מודיעין אותו עונשן של מצות מ"ט דאי פריש נפרוש דאמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה מ"ט א"ר יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו דאמר קרא (רות, א) ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה קיבל מלין אותו מיד מ"ט דשהויי מצוה לא משהינן נתרפא מטבילין אותו מיד נתרפא אין לא נתרפא לא מ"ט דמיא מרזו מכה:

ושני תלמידי חכמים עומדין לו על גביו והאמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן גר צריך שלשה האמר ליה ר"י לתנא תני שלשה:

טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו למאי הלכתא אמר רבי יוסי בר חנינא דאי הדר ביה כישראל מומר הוי ואי קדיש בת ישראל קידושיו קידושין:

אחד גר ואחד עבד משוחרר. אסקה רב פפא לענין טבילה אבל לקבל אינו צריך דכבר קבל עליה מעיקרא דתניא אחד גר ואחד לקוח מן העובד כוכבים צריך לקבל הא לקוח מישראל אינו צריך לקבל:

ת"ר (דברים, כא) וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה רבי אליעזר אומר תקוץ ר' עקיבא אומר תגדל וראיה לדרבי אליעזר ש"ב יט ומפיבושת בן שאול ירד לקראת המלך לא עשה רגליו ולא עשה שפמו הא עשייה העברה היא:

ת"ר (דברים, כא) ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים במה דברים אמורים שלא קבלה עליה אבל קבלה עליה מטבילה ומותר בה מיד:

גרסינן בפרק בתולה נישאת דף יא. ע"ש בר"ן ד"ה ולענין הלכה אמר רב הונא גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו והא דקיימא לן דעובד כוכבים בהפקרא ניחא ליה הנ"מ גדול דטעים טעמא דאיסורא אבל קטן זכות הוא לו:

ת"ר מקיימין עבדים שאין מולין דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אין מקיימין אמר לו רבי ישמעאל הרי הוא אומר (שמות, כג) וינפש בן אמתך והגר אמר לו ר' עקיבא בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר וכו' אמר רבי יהושע בן לוי הלוקח עבד מן העובד כוכבים ולא רצה למול מגלגל עמו שנים עשר חדש וחוזר ומוכרו לעובד כוכבים אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כרבי עקיבא דאי כר"ע האמר אין מקיימין א"ל רב פפא אפילו תימא רבי עקיבא עד כאן לא קאמר ר"ע התם אלא היכא דלא פסקה למילתיה אבל היכא דפסקה פסקה שלח רבין משמיה דר' אילעאי כל רבותי אמרו לי משמו אי זה הוא עבד ערל שמותר לקיימו זה שלקחו רבו על מנת שלא למולו אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כר"ע דאי ר"ע הא אמר אין מקיימין אמר להו רב פפא אפילו תימא ר"ע ה"מ היכא דלא אתני בהדיה אבל היכא דאתני בהדיה אתני והאי דלא שני ליה ר"ע לרבי ישמעאל הכי חד מתרי ותלתא טעמי נקט:

מתני' אי זה הוא ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי ר"ע שמעון התימני אומר כל שחייבין עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו ר' יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת בית דין אמר ר' שמעון בן עזאי מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש לקיים דברי ר' יהושע:

גמ' טעמיה דר' יהושע חזינן ביה לרבואתא תרי פירושי וחד מיניה דכתב בעל הלכות גדולות ועייננא בהו וליכא בחד מינייהו מששא דלא איתברר להו מה הוא מלא יקח ועד לא יגלה ושינו לישנא דגמרא ושונים מלא יקח ולא יגלה ושבקוה לועד ולהכי חזינן לפרושיה ולברוריה שפיר והכין פירושיה ורבי יהושע כלומר ור' יהושע דפליג על רבי עקיבא ועל שמעון התימני מאי עביד להני טעמי דידהו ומהדרינן אמר לך רבי יהושע אי סלקא דעתך כדקאמרינן לשמעון התימני ליכתוב רחמנא (דברים, כ) לא יקח איש את אשת אביו ולא בעי ולא יגלה כנף אביו ואנא אמינא הואיל וערות אשת אב כתיבא בפרשת עריות למאי הלכתא שנה בה הכתוב הכא אלא לחדש בה דבר כדאמרינן כל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה למיסמכה ללא יבא ממזר לומר לך דמעריות הוי ממזר דהויא לה אשת אב דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא למאי הלכתא

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף