רי"ף על הש"ס/חולין/דף לט עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

שבשלו):

הלב קורעו ומוציא את דמו וכו':

גרסינן בכריתות (דף כב.) תנן התם הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו אמר רבי זירא אמר רב לא שאנו אלא לב עוף שאין בו כזית אבל לב בהמה הואיל ויש בו כזית ענוש כרת מיתיבי דם הטחול ודם הלב ה"ז בל"ת ההוא דאתא ליה מעלמא כי קאמר רב דם דגופיה ואי דאתי ליה מעלמא היינו דם איברים ולטעמיך מי לא קתני דם כליות וקתני דם איברים אלא תני והדר תני הכא נמי תני והדר תני ומעלמא מהיכא אתי ליה אמר רבי זירא בשעת יציאת נפש מצריף:

שם בכריתות (דף כא:) קצת שינוי לשון אמר רב דם דגים שכנסו אסור מיתיבי דם דגים דם חגבים מותר לכתחלה התם שלא כנסו כי הא דא"ל רב לרב שימי בר חייא אבלע לי ואנא איכול דכוותיה נמי דם מהלכי שתים שלא כנסו אמאי אסור והתניא דם שעל הככר גורדו ואוכלו של בין השינים מוצצו ובולעו ואינו חושש אלא הא דאית ביה קשקשים הא דלית ביה קשקשים:

א"ל אביי לרב ספרא כד סלקת להתם בעי מינייהו כבדא מה אתון ביה כד סליק אשכחיה (בגמ' איתא לר' זריקא) לרבי זירא א"ל לרב אמי שלקי ליה ((בס"י איתא ואכיל) ואנא אכיל) כי אתא א"ל למיסר נפשה לא קא מיבעיא לי כי קא מיבעיא לי למיסר חברתה.

מ"ש מיסר נפשה דלא קא מיבעיא לך דתנן רבי יוחנן בן נורי אומר הכבד אינה נאסרת למיסר חברתה נמי לא תבעי לך דתנן ר' יוחנן בן נורי אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת דילמא התם בכבדא דאיסורא ומשום שמנונית.

משום דמא מאי וכו'

 

ר"ן על הרי"ף/חולין/פרק ח