רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף מב עמוד א

הלכות רב אלפס

קסבר עשו בו תקנת השוק והלכתא כר' יוחנן דקסבר עשו בו תקנת השוק:

אמר (בדפו"י הגי' רב) רבא גנב מפורסם לא עשו בו תקנת השוק:

איתמר גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהקיפו לא עשו בו תקנת השוק מאי טעמא דאמרינן ליה לאו אדעתא דהאי מידי דיהיב לך יהבת ליה זוזי:

משכנתא שוה מאתן במאה עשו בו תקנת השוק.

שוה מאה במאה אמימר אמר לא עשו בו תקנת השוק מר זוטרא אמר עשו בו תקנת השוק זביני שוה בשוה עשו בו תקנת השוק שוה מאה במאתן רב ששת אמר לא עשו בו תקנת השוק רבא אמר עשו בו תקנת השוק והלכתא בכולהו עשו בו תקנת השוק לבר מגנב ופרע בחובו וגנב ופרע בהקיפו דלא עשו בו תקנת השוק:

(בגמ' איתא אבימי בר נאזי) אביי בר נאזי חמוה דרבי הוה מסיק ביה ארבע זוזי בההוא גברא גנב ואייתי גלימא יהב ליה ויהב ליה ארבעה זוזי אחריני אתא לקמיה דרבינא א"ל ארבעה זוזי קמא גנב ופרע בחובו הוא לא בעית למיתבא ליה הני ארבעה זוזי בתראי ודאי זיל הב ליה ושקול גלימך מתקיף לה רב כהן דלמא גלימא (בגמ' איתא בהנהו)מהנהו ארבעה זוזי קמאי יהבה ניהליה דהוה ליה גנב ופרע בחובו ארבעה בתראי הימוני הימניה כדמעיקרא איגלגל מילתא ומטת לקמיה (בגמ' איתא דר' אבהו)דרבא אמר להו הלכתא כרב כהן:

נרשאה גנב ספרא זבנא לפפונאי בתמנן זוזי אזל פפונא זבניה לבר מחוזא במאה ועשרים לסוף הוכר הגנב אמר אביי אזיל מריה דספרא יהיב ליה לבר מחוזא תמנן ושקיל סיפריה ואזיל בר מחוזא שקיל ארבעין מפפונא מתקיף לה רבא השתא בלוקח מן הגנב עשו תקנת השוק בלוקח מן הלוקח לא כל שכן אלא אמר רבא מרי ספרא יהיב ליה לבר מחוזא מאה ועשרים ושקיל ספרא ואזיל מארי ספרא שקיל ארבעין מפפונא ושקיל תמנן מן גנבא וכן הלכתא:

זה בא בחביתו של יין וכו':

(דף קטו:) אמאי לימא ליה אנא מהפקירא קא זכינא כדאמר רבי ירמיה בשעקל בית הבד כרוך עליה מתני' נמי בשעקל בית הבד כרוך עליה אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו דף קטז.

ולימא ליה משטה אני בך מי לא תניא הרי שהיה בורח מבית האסורים והיתה מעבורת לפניו ואמר לו טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו אלמא א"ל משטה אני בך אמרי הא לא דמיא אלא לסיפא אמר לו טול דינר בשכרך והעבירני נותן לו שכרו משלם.

מ"ש רישא ומ"ש סיפא אמר רמי בר חמא סיפא בצייד ששולה דגים מן הים עסקינן דא"ל אפסדתן מיהא כוורי בזוזא:

שטף נהר חמורו וחמור חבירו וכו':

בעא מיניה רב כהנא מרב ירד להציל ועלה שלו מאליו מהו א"ל ההוא משמיא הוא דרחימו עליה כי הא דרב ספרא הוה קא אזיל בההיא שיירתא לוינהו אריה כל אורתא הוו שדו ליה חמרא דחד מינייהו ההיא אורתא דמטא גבי רב ספרא שדייה ניהליה לחמריה לא אתא אריה קדים רב ספרא למחר זכה ביה בחמריה א"ל רב אחא מדפתי לרבינא למה ליה לרב ספרא דאקדים זכה ביה פשיטא