רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף לה עמוד ב

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

ושיברן פטור מ"ט אומן קונה בשבח כלי ואסקא רבא (דף צט:)

דכ"ע אין אומן קונה בשבח כלי ושמעינן מיניה דליתא לדרב אסי אלא חייב לשלם דמי שידה וכן הלכתא:

תנו רבנן המוליך חטיו לטוחן ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן חייב לשלם קמח לנחתום ועשאו פת ניפולין בהמה לטבח וניבלה חייב מפני שהוא כנושא שכר:

אמר רבי יוחנן טבח אומן שקלקל חייב והוא דעבד בשכר דאמר רבי זירא הרוצה שיתחייב לו טבח יקדים לו דינר:

אבל אומן דעביד בחנם פטור כי ההוא גברא דאתא לקמיה דרבי יוחנן ואמר ליה זיל אייתי ראיה דמימחית לתרנגולי ופטירת:

המראה דינר לשולחני ונמצא רע תני חדא אומן ה"ז פטור הדיוט ה"ז חייב ותניא אידך בין אומן בין הדיוט חייב אמר רב פפא כי תניא ההיא אומן הרי זה פטור כגון דנכו ואיסור דלא צריכי למיגמר כלל:

ההיא איתתא דאחזיא ליה דינרא לרבי חייא אמר לה שפירא הוא לסוף אתאי אמרה ליה אזלי אחויתיה ואמרו לי דסניא הוא ולא קא נפיק לי א"ל לרב זיל חלפיה ניהלה וכתוב אפינקסך דין עסק ביש:

והא רבי חייא לא צריך למגמר ר' חייא לפנים משורת הדין הוא דעבד כדתני רב יוסף (שמות יח כ) והודעת להם זה בית חייהם (דף ק.) את הדרך זה גמילות חסדים ילכו זה ביקור חולים. בה זו קבורה. ואת המעשה זה הדין. אשר יעשון זה לפנים משורת הדין:

רשב"ל אחוי דינרא לרבי אלעזר אמר ליה מעליא הוא אמר חזי דעלך קא סמיכנא א"ל אמאי דאי משתכח בישא בעינא לשלומי לך והא את הוא דאמרת מאן דדאין דינא דגרמי ר"מ מאי לאו ר"מ ולא סבירא לך כוותיה א"ל לא ר"מ וסבירא לן כוותיה דתנן מחיצת הכרם שנפרצה (דף ק:) אומרים לו גדור נתייאש ממנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותו:

שמעינן מינה דהדיוט לא מיחייב לשלומי עד דמודע ליה דעליה קא סמיך דאי לא מודע ליה מצי א"ל לא ידענא דעלי קא סמכת ואי מוכחא דעליה קא סמיך לא צריך לאודועיה:

מתני'א נתן צמר לצבע והקדיחתו היורה נותן לו דמי צמרו צבעו כעור אם השבח

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף