רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף י עמוד א
את החררה וכו':
איתמר אשו רבי יוחנן אמר אשו משום חציו כלומר כאילו בידו הזיק ריש לקיש אמר אשו משום ממונו כלומר כאילו שורו הזיק:
(דף כב:)
אמר רבא קרא ומתניתא מסייע ליה לר' יוחנן קרא (שמות כ״ב:ה׳) י תצא אש ומצאה קוצים תצא מעצמה שלם ישלם המבעיר את הבערה ש"מ אשו משום חציו פתח הכתוב דף כג.
בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר לך אשו משום חציו אי הכי טמון באש היכי משכחת לה וכו' אלא מאן דאית ליה משום חציו אית ליה משום ממונו כגון שהיה לו לגדור ולא גדר דהתם לענין גלוי שורו הוא דלא טפח ליה באפיה וכי מאחר דמאן דאית ליה משום חציו אית ליה נמי משום ממונו מאי בינייהו איכא בינייהו לחייבו בד' דברים דמאן דאית ליה משום חציו מחייבי' ליה בארבעה דברים ולמאן דלית ליה משום חציו לא מחייבי' ליה בארבעה
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)