רי"ף על הש"ס/בבא קמא/דף יד עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

מתני'(דף ל.) השופך את המים ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר את גדרו בקוצים וגדר שנפל ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו:

גמ' תניא כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן בימות החמה אין להם רשות בימות הגשמים אע"פ שיש להן רשות אם הזיקו חייבין לשלם:

המצניע את הקוץ ואת הזכוכית וכו' א"ר יעקב א"ר יוחנן לא שאנו אלא מפריח אבל מצמצם פטור מצמצם מאי טעמא פטור א"ר אחא בריה דרב איקא לפי שאין דרך בני אדם להתחכך בכותלים:

תנו רבנן המצניע קוצותיו וזכוכיותיו בתוך כותלו של חברו ובא בעל הכותל וסתר את את כותלו ונפלו ברשות הרבים והזיקו (חייב המצניע כ"ה בגמ')חייב אמר רבי יוחנן לא שאנו אלא בכותל רעוע אבל בכותל בריא פטור המצניע וחייב בעל הכותל אמר רבינא זאת אומרת המכסה בורו בדליו של חבירו ובא בעל דלי ונטל את דליו והזיק חייב בעל הבור:

ת"ר חסידים הראשונים היו מצניעין קוצותיהן וזכוכיותיהן בתוך שדותיהן ומעמיקין להן ג' טפחים כדי שלא תעלם המחרישה רב ששת שדי להו בנורא רבא שדי להו בדגלת:

אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דנזיקין רבינא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות:

מתני' המוציא תבנו וקשו לרה"ר לזבלים והוזק בהן אחר חייב בנזקו והקודם בהן זכה ההופך הגלל ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו:

גמ' לימא מתני' דלא כר' יהודה דתניא רבי יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרה"ר וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ ופריק רב נחמן בר יצחק מתני' שלא בשעת הוצאת זבלים ודברי הכל ואפילו הכי ליתא לדר' יהודה דפטר בשעת הוצאת זבלים דהא אוקימנא בסוף בבא מציעא דף קיח:

בשיטה דאמר אביי רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהודה ורבי שמעון כולהו סבירא להו כל שנתנו חכמים רשות והזיק פטור מלשלם וכל כי האי גוונא לית הלכתא כחד מינייהו:

מתני' (דף לא.) שני קדרין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון הראשון חייב בנזקו של שני (דף לא:)

זה בא

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף