רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף פא עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאהלכות רב אלפס
מדקתני סיפא רשב"ג אומר אם יש נכסים ללוה בין כך ובין כך לא יפרע מן הערב מכלל דת"ק סבר ל"ש הכי ול"ש הכי חסורי מיחסרא והכי קתני המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב ואם אמר ע"מ שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב בד"א בשאין נכסים ללוה אבל יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב וקבלן אע"פ שיש נכסים ללוה יפרע מן הקבלן (דף קעד.) רשב"ג אומר אם יש נכסים ללוה אחד זה ואחד זה לא יפרע מהן וליתא לדרשב"ג דאמר רבה (בר חנא אר"י בגמ' בהרבה מקומות רבה בר בר חנה) בר אבוה א"ר יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה ערב הא דאמרן.
צידן דתנן (גיטין עד.) אמר רשב"ג מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי אצטליתי ואבדה אצטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה.
ראיה אחרונה דתנן (סנהדרין לא.) אמרו לו הבא עדים אמר אין לי עדים הבא ראיה אמר אין לי ראיה לאחר זמן מצא עדים ומצא ראיה הרי זו אינו כלום אמר רבן שמעון בן גמליאל מה יעשה לא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים לא היה יודע שיש לו ראיה ומצא ראיה והדין כללא לאו דוקא הוא דלא אמרינן הילכתא כרבן שמעון בן גמליאל אלא עד דאיכא טעמא:
אמר רב הונא הלוהו ואני ערב הלוהו ואני פורע הלוהו ואני נותן הלוהו ואני חייב כולן לשון ערבנות הן.
תן לו ואני קבלן תן לו ואני פורע תן לו ואני חייב תן לו ואני נותן כולן לשון קבלנות הן איבעיא להו הלוהו ואני קבלן תן לו ואני ערב מאי א"ר יצחק לשון ערבנות ערבנות לשון קבלנות קבלנות כלומר הלוהו ואני קבלן קבלן.
תן לו ואני ערב ערב.
רב חסדא אמר כולן לשון קבלנות הן חוץ מהלוהו ואני ערב רבא אמר כולן לשון ערבנות הן חוץ מתן לו ואני נותן א"ל מר בר אמימר לרב אשי הכי אמר אבא תן לו ואני נותן אין למלוה על הלוה כלום ולא היא לא מיפטר לוה מיניה דמלוה עד שישא ויתן ביד מדאמר רבא תן לו ואני נותן קבלן הוא ואמר אמימר תן לו ואני נותן אין לו למלוה על הלוה כלום מכלל דקבלן דאמר רבא אי בעא מלוה למתבעיה ללוה מצי למתבעיה ושמעינן מינה דקבלן תרי גווני נינהו איכא קבלן דגבי מלוה ממאן דבעי ואיכא קבלן דלית ליה למלוה גבי לוה כלום תן לו ואני נותן הוא ניהו קבלן דאית ליה למלוה לאפרועי ממאן דבעי.
נשא ונתן ביד הוא ניהו קבלן דלית ליה למלוה על הלוה כלום.
תן לו ואני פורע תן לו ואני קבלן תן לו ואני חייב מסתברא לן דהילכתא כרבא דאמר כולן לשון ערבנות הן אבל רבואתא קמאי פסקו הילכתא כרב הונא דאמר כולן לשון קבלנות הן:
ההוא דיינא דאחתיה למלוה לנכסי דלוה מיקמי דליתבעיה ללוה סלקיה רב חנן בריה דרב ייבא אמר רבא מאן חכים למעבד כי הא מילתא אלא רב חנן בריה דרב ייבא קסבר נכסוהי דבר אינש אינון ערבין ליה המלוה את חברו על ידי ערב לא יפרע מן הערב לא יתבע מן הערב תחלה.
ההוא ערבא דאבוהון דיתמי דפרעי למלוה מקמיה דלודעינהו ליתמי רב פפא אמר פריעת בעל חוב מצוה ויתמי
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)