רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף סד עמוד א
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאהלכות רב אלפס
זכה לפיכך יצא עליו שטר חוב גובה מן האחרון אין לו גובה משלפניו אין לו גובה משלפני פניו:
האי דקתני יצא עליו שט"ח גובה מכולן לפי ממון הוא גובה שנוטל מכל אחד ואחד לפי מה שנטל דאזלינן בתר דעת הנותן דכיון דיהב לחד מינייהו ארבע מאה ולחד תלת מאה ולחד מאתים הרי אתברר דדעתיה דנותן למשקל בעל ארבע מאה חדא תילתא במאי דשקיל בעל תלת מאה ותרתי במאי דשקיל בעל מאתים ושקיל בעל תלת מאה חדא ופלגא במאי דשקיל בעל מאתים ולהכי פלגו לפום ממונא דכל חד וחד דהכין הוא דעתא דנותן ובתר דעתא דיליה אזלינן והכין נמי דינא כד לא משתכח כללא דממונא כוליה דפלגי' מאי דמשתכח לפום הדין חושבנא דאזלינן בתר דעתיה ולפום תפקידתיה פלגינן לממוניה אבל בעלי חובות פלגו לפום שעבודא וכן כתובת ג' נשים של מנה ושל מאתים ושל שלש מאות פלגינן לפום שיעבודא ולא לפום ממונא כדברירנא בדין מי שהיה נשוי שלש נשים (בפ"י דכתובות סי' שנ"ח):
ת"ר שכ"מ שאמר תנו מאתים זוז לפלוני בני בכורי כראוי לו נוטלן ונוטל בכורתו ואם אמר בבכורתו ידו על העליונה רצה חלק בכורה נוטל רצה מאתים זוז נוטל ושכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלונית אשתי כראוי לה נוטלתן ונוטלת כתובה בכתובתה (דף קלח:) ידה על העליונה רצת נוטלתן רצת נוטלת כתובתה ושכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי כראוי לו נוטלן ונוטל חובו בחובו אין לו אלא חובו משום דאמר כראוי לו נוטלן ונוטל חובו ודלמא כראוי לו בחובו קאמר אמר ר"נ אמר לי הונא הא מני ר"ע היא דדייק לישנא יתירא דתנן לא את הבור ולא את הדות אע"פ שכתב לו עומקא ורומא וצריך ליקח לו דרך דברי רבי עקיבא וחכ"א אין צריך ליקח לו דרך ומודה ר' עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאינו צריך ליקח לו דרך אלמא כיון דלא צריך וקאמר לטפויי מילתא קא אתי הכא נמי כיון דלא צריך וקאמר לטפויי מילתא קא אתי והכין הלכתא:
ת"ר שכיב מרע שאמר מנה יש לי אצל פלוני העדים כותבין אע"פ שאין מכירין לפיכך כשהוא גובה צריך להביא ראיה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אין כותבין אא"כ מכירין לפיכך כשהוא גובה אין צריך להביא ראיה אמר רב נחמן אמר לי הונא תנא רמ"א אין כותבין ואף ר"מ לא אמר אלא משום בית דין טועין אמר רב דימי מנהרדעא הלכתא אין חוששין לב"ד טועין ומ"ש מדרבא דאמר אין חולצין אלא אם כן מכירין ואין ממאנין אלא אם כן מכירין לפיכך כותבין גט חליצה אע"פ שאין מכירין וכותבין גט מיאון אע"פ שאין מכירין מאי טעמא חיישינן
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)