רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף נט עמוד ב

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

דוקא הכותב אבל אמר יירשני בני שפיר דאמי וירית ליה דקיימא לן כר' יוחנן בן ברוקא ואי קשיא לן ההיא דאמרינן לקמן (דף קלג.) אמר רב הונא שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחר אם ראוי ליורשו נוטלן משום ירושה ואם לאו נוטלן משום מתנה וא"ל רב נחמן גנבא גנובי למה לך אי סבירא לך כר' יוחנן בן ברוקא אימא הלכה כר' יוחנן בן ברוקא דשמעתין כר' יוחנן בן ברוקא אזלא דשמעת מינה דא"ר יוחנן בן ברוקא אפי' בכתיבה נמי למי שראוי ליורשו דבריו קיימין ההוא בשאר יורשין כגון בת בין הבנות ואח בין האחים אבל בן בין הבנים בכתיבה לא עשאו אלא אפוטרופוס כדקאמר שמואל והא דרב הונא לא פליגא עליה ולא פליגא נמי אדר' יוחנן בן ברוקא אלא כל חדא וחדא קיימא באנפי נפשה ולא פליגי אהדדי ואי אמרת בנו מ"ט לא קני בכתיבה אלא אמרינן אפוטרופוס הוא דשווייה וכולהו יורשים קני הא מילתא כבר אמרינן עלה בגמרא (דף קמד.) דהלכתא בלא טעמא היא ולית לן אלא מאי דאמור רבנן:

(דף קלא:) פשיטא בנו ואחר לאחר במתנה ובנו משום אפוטרופוס אשתו ואחר לאחר במתנה ואשתו אפוטרופיא אשתו ארוסה ואשתו גרושה דברי הכל קנו איבעיא להו אשה אצל האחים כתב באשר"י דלא גריס רב אלפס בת אצל הבנים באיבעיא להו ע"ש.

מהר"ם ובת אצל הבנים ואשה אצל בני הבעל מהו א"ר אבינא משמיה דרבא בכולהו לא קנו לבר מאשתו ארוסה ואשתו גרושה ורב עוירא משמיה דרבא אמר בכולהו קנו לבר מאשה (עי' באשר"י) אצל בנים ואשה אצל בני הבעל והלכתא כרבינא (דף קלב.) בעי רבא בבריא היאך כשכיב מרע הוא דניחא ליה דלישתמעון מיליה אבל בבריא הא קאי הוא או דילמא בבריא נמי ניחא ליה דלישתמעון מיליה מהשתא ת"ש הכותב פירות נכסיו לאשתו גובה כתובתה מן הקרקע למחצה ולשליש ולרביע גובה כתובתה מן השאר כתב כל נכסיו לאשתו ויצא עלי' שטר חוב ר' אליעזר אומר תיקרע מתנתה ותעמוד על כתובתה וחכ"א תיקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה ונמצאת קרחת מכאן ומכאן אמר רבי יהודה הנחתום מעשה ואירע הדבר בבת אחותי כלה ואמרו חכמים תיקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה ונמצאת קרחת מכאן ומכאן טעמא דיצא עליו שטר חוב הא לא יצא עליו שטר חוב קניא ובמאי אילימא בשכיב מרע והא אמרת לא עשאה אלא אפוטרופיא אלא לאו בבריא לעולם בשכיב מרע (וה"ה דלא יצא עליו שט"ח דלית לה גוף נכסים ולא הפסידה בע"ח אלא לעוקרה מהיות אפוטרופיא) ורב עוירא מוקים לה בכולהו לבר מאשה אצל הבנים ואצל בני הבעל ורבינא מוקים לה באשתו גרושה ולא איפשיטא בעיין ולקולא עבדינן ולא עשאה אלא אפוטרופיא אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן הלכה תיקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה ונמצאת קרחת מכאן ומכאן מאי טעמא אומדן דעתא הוא דניחא לה דליפוק עלה קלא דכתבינהו לה לכולהו ניכסיה אפילו חד יומא דאמרי אינשי נהוי חד יומא במנא יקרא וליתבר ותניא הרי שהלך בנו למדינת הים ושמע שמת בנו ועמד כל נכסיו לאחר ואח"כ בא

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף