רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף נו עמוד ב

הלכות רב אלפס

שהוא בכור ואמר אביו על אחר שהוא בכור נאמן וגרסינן בגמ' בשלמא לר' יהודה היינו דצריך יכיר לאשמועינן דאבא מהימן אע"פ דמוחזק באחר דבכור הוא ע"י קול מ"מ נאמן על זה לומר בכור הוא אלא לרבנן מאי יכיר לא צריכא בצריך הכרה שבא מחדש לכאן ולא ידעינן אי בכור הוא אי לא ולמה ליה קרא תיפוק לי דמהימן מיגו דאי בעי הוה יהיב לי פי שנים אבל לר' יהודה איצטריך דלא נימא מגו במקום עדים הוא לא צריכא נכסים שנפלו לאחר שאמר דבכור הוא דליכא מינו בהנהו נכסים ולר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מאי איכא למימר יכיר למה לי לא צריכא אלא לנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס וגרסינן בפרק עשרה יוחסין (קידושין עד.) אמר ר"נ שלשה נאמנין על הבכור ואלו הן חיה אביו ואמו חיה לאלתר אמו כל שבעה אביו לעולם:

(דף קכז:) אמר ר' יוחנן אמר בני וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא נאמן דמשמש לי כי עבדא קא אמר וחילופא אבית המכס דתניא היה עובר על המכס ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא נאמן עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אין נאמן מיתיבי היה משמשו כבן ובא ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן היה משמשו כעבד ובא ואמר עבדי וחזר ואמר בני אין נאמן אמר ר"נ בר יצחק התם דקרו ליה עבדא מצר מאה דאמרי אינשי מצר עבדא מאה זוזי:

שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא עבדי גנבת והוא אומר לא גנבתי מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי (דף קכח.) אתה נתתו לי במתנה רצונך השבע וטול ונשבע אינו יכול לחזור בו מאי קמ"ל תנינא א"ל נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר ר"מ אומר יכול לחזור בו וחכ"א אינו יכול לחזו' בו הא קמ"ל באתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים:

שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא הלכה גובין מן העבדים ור"נ אמר אין גובין שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא הלכה שלישי בשני כשר רבא אמר אף בראשון מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא ולית הלכתא כמר בר רב אשי פירוש קסבר מר בר רב אשי דאבא דאבא שלישי בראשון הוא ומשום הכי קא מכשר ביה ולית הילכתא כותיה דאבא ובנו ראשון בראשון הוא כמו אח ואחיו שהוא ראשון בראשון והוה ליה אבא דאבא שני בראשון:

שלח ליה