רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף נב עמוד א

הלכות רב אלפס

מנחילין:

גמ' האב את הבנים מנא לן דתניא (דף קט.) את זו דרש רבי ישמעאל ברבי יוסי (במדבר כז ח) איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין

(דף קי.) והבנים את האב מנ"ל דכתיב איש כי ימות וגו' טעמא דאין לו בן הא יש לו בן בן קודם (דף קי:) ואי בעית אימא מהכא (ויקרא כה מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם בניכם ולא בנותיכם והאחין מן האב נוחלין ומנחילין מנ"ל דא"ק (במדבר) ממשפחתו וירש אותה משפחת אב קרויה משפחה ומשפחת אם אינה קרויה משפחה דכתיב למשפחותם לבית אבותם והאיש את אמו נוחלין ולא מנחילין מנ"ל דת"ר (שם לו) וכל (דף קיא.) בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל היאך בת יורשת שני מטות אלא זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר ומתו וירשתם ואין לי אלא בת בן מנין אמרת ק"ו ומה בת שהורע כחה בנכסי האב יפה כחה בנכסי האם בן שיפה כחו בנכסי האב אינו דין שיפה כחו בנכסי האם וממקום שבאת מה להלן בן קודם לבת אף כאן בן קודם לבת בעא מיניה (בגמ' איתא רבי יהודה נשיאה ע"ש) רב יהודה מר' ינאי מנין לבן שיקדם לבת בנכסי האם דכתיב למטות מקיש מטה האם למטה האב מה מטה האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קודם לבת אי מה מטה האב בכור נוטל פי שנים אף מטה האם בכור נוטל פי שנים (דף קיא:) אמר קרא (דברים כא יז) לו משפט הבכורה משפט הבכורה לאיש ואין משפט הבכורה לאשה

והאיש את אשתו נוחלין ולא מנחילין מנ"ל דת"ר שארו זו אשתו מלמד שהאיש יורש את אשתו יכול אף היא תירשנו תלמוד לומר וירש אותה הוא יורש אותה והיא אינה יורשת אותו:

(דף קיג.) תניא אידך (במדבר לו ט) ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר בסיבת הבעל הכתוב מדבר אתה אומר בסיבת הבעל או אינו אלא בסיבת הבן כשהוא אומר ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה הרי הסבת הבן אמור אלא מה אני מקיים ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר בסיבת הבעל הכתוב מדבר דבן לאו אחר הוא