רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף ב עמוד א

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

א"ר אסי א"ר יוחנן: בשקנו מידו. וכי קנו מידו מאי הוי? קנין דברים בעלמא הוא, ולהדרו בהו!? שקנו מידו ברוחות: פלוני קיבל רוח מזרחית ופלוני קיבל רוח מערבית. רב אשי אמר: כגון שהלך זה בעצמו והחזיק בחלקו וזה בעצמו והחזיק בחלקו, ומשום הכי לא מצו הדרי בהו:

מקום שנהגו לבנות גויל גזית וכו': גויל - אבני דלא משפיאן. גזית - אבני דמשפיאן, כדכתיב (מלכים א ז ט): כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית מְגוֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה מִבַּיִת וּמִחוּץ:

כפיסים - ארחי. לבנים - לבני:

בגויל זה נותן ג' טפחים וכו': (דף ג:) איבעיא להו: הן וסידן או הן בלא סידן? ואסיקנא: הן וסידן:

(דף ד.) הכל כמנהג המדינה: לאיתויי מאי? לאיתויי אתרא דנהיגי בהוצא ודפנא:

לפיכך אם נפל הכותל, המקום והאבנים של שניהם: פשיטא!? לא צריכא דנפל לרשותיה דהך מינייהו, אי נמי: דפנינהו חד לרשותיה. מהו דתימא: להוי אידך "המוציא מחבירו עליו הראיה", קמ"ל דלא:

ושמעינן מהא: דמילתא דידיעא לתרי שותפי, אע"ג דאיתא השתא ברשות דחד מינייהו, לא נפק מחזקה דאידך. מאי טעמא? משום (ב"מ ד' קטז:) דשותפין לא קפדי אהדדי, הילכך לית להו חזקה, אלא בראיה, או לאחר חלוקה:

[1](וכן בגינה. מאי קאמר? ה"ק: וכן בגינה סתם כמקום

 

נימוקי יוסף

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נימוקי יוסף על הרי"ף



  1. ^ 1.0 1.1 ד"ת מ"ז