רות רבה ו ד

<< · רות רבה · ו · ד


ד. עריכה

ליני הלילה הלילה הזו את לנה בלא איש, ואין את לנה לילה אחרת בלא איש. והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל, ואם לא יחפץ לגאלך - וגאלתיך אני. [אלישע בן אבויה] רבי מאיר הוה יתיב ודריש בהדין מדרשא דטבריא, והוה אלישע רביה גזיז בשוקא, רכיב על סוסיא בשבתא. אמרו לרבי מאיר: הא אלישע רבך אתי גזיז בשוקא. נפק לגביה. אמר ליה: במה הויתא עסיק? אמר ליה: (איוב מ"ב) וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו אמר ליה: ומה אמרת ביה? אמר ליה: ברך, שהכפיל לו את ממונו אמר ליה: עקיבא רבך לא היה אמר כן, אלא: וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו - בזכות תשובה ומעשים טובים שהיו בידו מראשיתו. אמר ליה: ומה את אמרת תובן? - (קהלת ז') טוב אחרית דבר מראשיתו. אמר ליה: ומה את אמרת ביה? אמר ליה: יש לך אדם שהוא קונה סחורה בנערותו והוא מפסיד, ובזקנותו והוא משתכר בה. דבר אחר: טוב אחרית דבר מראשיתו, יש לך אדם שעושה מעשים רעים בנערותו ובזקנותו עושה מעשים טובים. דבר אחר: טוב אחרית דבר מראשיתו, יש לך אדם שהוא למד תורה בנערותו ומשכח ובזקנותו הוא חוזר עליה, הוי טוב אחרית דבר מראשיתו. אמר ליה: עקיבא רבך לא כך אמר. אלא: טוב אחרית דבר - כשהוא טוב מראשיתו. ובי הוה מעשה. אבויה אבי היה מגדולי הדור, וכשבא למולני קרא לכל גדולי ירושלם, וקרא לר' אליעזר ולר' יהושע עמהם. וכשאכלו ושתו שרון. אילון אמרין מזמורים, ואילין אמרין אלפבתרין. אמר רבי אליעזר לר' יהושע: אילין עסקין בדידהון, ואנן לית אנן עסקין בדידן? התחילו בתורה, ומן התורה לנביאים, ומן הנביאים לכתובים, והיו הדברים שמחין כנתינתן מסיני, והאש מלהטת סביבותיהן. עיקר נתינתן לא מסיני נתנו באש? שנאמר: (דברים ד') וההר בוער באש עד לב השמים. אמר: הואיל וכן הוא גדול כחה של תורה, הבן הזה אם מתקיים לי, הריני נותנו לתורה. וע"י שלא היתה כוונת מחשבתו לשם שמים, לא נתקיימה בי תורתי. ומה את אמרת (איוב כ"ח) בלא יערכנה זהב וזכוכית ? אמר ליה: ואת מה אמרת ביה? אמר ליה: אלו דברי תורה שקשין לקנות ככלי זהב ונוחין ליאבד כזכוכית. אמר ליה: עקיבא רבך לא אמר כן. אלא: מה כלי זהב וזכוכית אם נשברו יש להם תקנה אף תלמיד חכם שאיבד משנתו יכול לחזור עליה. אמר ליה: חזור לך. אמר ליה: למה? אמר ליה: עד כאן תחום שבת. אמר ליה: מנן את ידע? אמר: מטלפי סוסי, שכבר הלך אלפים אמה. אמר ליה: וכל הדא חכמתא אית בך, ולית את חזר בך?! [=כל כך חכם אתה, ואינך חוזר בתשובה?] אמר ליה: לית בחילי. [=אין בכחי] אמר ליה: למה? אמר ליה: רוכב הייתי על הסוס, ומטייל אחורי בית הכנסת ביום הכפורים שחל להיות בשבת. ושמעתי בת קול מפוצצת ואומרת: (ירמיה ג') שובו בנים שובבים - שובו אלי ואשובה אליכם, חוץ מאלישע בן אבויה, שהיה יודע כוחי ומרד בי. ומהיכן היה לו המעשה הזה? אמרו: פעם אחת היה יושב ושונה בבקעת גינוסר, וראה אדם אחד שעלה לראש הדקל, ונטל האם על הבנים וירד בשלום. במוצאי שבת ראה אדם אחר שעלה לראש הדקל, ונטל הבנים ושלח את האם, וירד והכישו נחש ומת. אמר כתיב (דברים כ"ב) שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים היכן טובו של זה? והיכן אריכות ימים של זה? ולא ידע שדרשה ר' עקיבא בצבורא: למען ייטב לך בעולם שכולו טוב, והארכת ימים לעולם שכולו ארוך. ויש אומרים: על ידי שראה לשונו של ר' יהודה הנחתום נתון בפי הכלב. אמר: אם הלשון שיגע בתורה כל ימיו כך, לשון שאינו יודע ואינו יגע בתורה על אחת כמה וכמה. אמר: אם כן, לא מתן שכר לצדיקים, ולא תחיית המתים. ויש אומרים: על ידי שכשהיתה אמו מעוברת בו עברה על בתי עבודת כוכבים והריחה, ונתנו לה מאותו המין ואכלה. והיה מפעפע בכריסה כריסה של חכינה. לאחר ימים חלה אלישע בן אבויה אתון ואמרין לר' מאיר: אלישע רבך חולה אזל לגביה. אמר ליה: חזור בך. אמר ליה: ועד כדון מקבלין? אמר ליה: ולא כתיב (תהלים צ') תשב אנוש עד דכא - עד דכדוכה של נפש. באותה שעה בכה אלישע בן אבויה ומת. והיה ר' מאיר שמח ואמר: דומה שמתוך תשובה נסתלק רבי. וכיון שקברוהו באתה האור לשרוף את קברו. אתון ואמרין ליה לר' מאיר: קבר רבך נשרף. יצא ופרש טליתו עליה, אמר ליה: ליני הלילה - בעולם הזה שכולו לילה. והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל - והיה בבקר - בעולם שכולו טוב, אם יגאלך טוב יגאל - זה הקדוש ברוך הוא, שנאמר: (שם קמ"ה) טוב ה' לכל. ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי. חי ה' שכבי עד הבקר ודמכת לה. [=ושקעה האש] אמרון ליה: רבי, לעלמא דאתי, אין אמרין לך מה את בעי, אבוך או רבך מה תימא? אמר: אבא, ובתר כן רבי. אמרין ליה: ושמעון לך אינון? אמר להון: ולאו מתניתא היא, מצילין תיק הספר עם הספר, ותיק התפילין עם התפילין?! מצילין אלישע בזכות תורתו. לאחר ימים באו בנותיו ותובעות צדקה אצל רבנו אמר: (תהלים ק"ט) אל יהי לו מושך חסד ואל יהי חונן ליתומיו. אמרין: רבי לא תסתכל בעובדוהי תסתכל לאורייתיה באותה שעה בכה רבי וגזר עליהון שיתפרנסו. אמר: מי שלא היתה תורתו לשם שמים כך העמיד, מי שתורתו לשם שמים על אחת כמה וכמה. אמר רבי יוסי: שלשה הן שבא יצרן לתקפן, ונזדרזו עליו כל אחד ואחד בשבועה, ואלה הן: יוסף ודוד ובועז. יוסף דכתיב (בראשית ל"ט) ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת. ר' חוניא בשם ר' אידי: כלום קריא חסר? וחטאתי לאלהים. וחטאתי לה' אין כתיב כאן, אלא וחטאתי לאלהים. (אם חטאתי אני עושה לאלהים ולא אלהים עושה) [נשבע ליצרו ואמר: לאלהים איני חוטא, ואיני עושה] הרעה הגדולה הזאת. דוד מניין? שנאמר: (שמואל א' כ"ו) ויאמר דוד חי ה' כי אם ה' יגפנו. למי נשבע? ר' אלעזר ור' שמואל בר נחמן - ר' אלעזר אמר: ליצרו נשבע. ור' שמואל בר נחמן אמר: לאבישי בן צרויה נשבע. אמר לו: חי ה', אם תיגע בו, שאנכי מערבב דמך עם דמו. בועז מניין? שנאמר: חי ה' שכבי עד הבקר. ר' יהודה ור' חוניא - ר' יהודה אומר: כל אותו הלילה היה יצרו מקטרגו ואומר: את פנוי ומבקש אשה, והיא פנויה ומבקשת איש, עמוד ובועלה ותהיה לך לאשה. ונשבע ליצרו ואמר: חי ה' שאיני נוגע בה. ולאשה אמר: שכבי עד הבקר, אם יגאלך טוב יגאל. ור' חוניא אמר: כתיב (משלי כ"ד) גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח. גבר חכם - בועז, ואיש דעת מאמץ כח שנזדרז על יצרו בשבועה.