רות רבה ג

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה ג

רות רבה פרשה ג פיסקא: א ב ג ד ה ו ז

א. [ עריכה ]
זה שאמר הכתוב (איוב ג') קטן וגדול שם הוא, ועבד חפשי מאדניו. אמר רבי סימון: זה אחד מארבעה מקראות שדומין זה לזה: קטן וגדול שם הוא, העולם הזה - מי שהוא קטן יכול להיעשות גדול, ומי שהוא גדול יכול להיעשות קטן. אבל לעתיד לבא, מי שהוא קטן אינו יכול להיעשות גדול, ומי שהוא גדול אינו יכול להיעשות קטן. ועבד חפשי מאדוניו זה הוא שעושה רצון יוצרו מכעיס את יצרו - מת, יצא לחירות, שנאמר (שם) ועבד חפשי מאדוניו. ר' מיאשא בר בריה דר' יהושע נשתקע שלשה ימים בחוליו, לאחר שלשה ימים נתיישבה דעתו. אמר ליה אביו: הן הוית, אמר ליה: בעולם מעורב הייתי. אמר ליה: ומה חמיתה תמן? [מה שראית שם?] אמר ליה: הרבה בני אדם ראיתי כאן בכבוד ושם בבזיון. כד שמעו ר' יוחנן וריש לקיש סלקן למבקריה. אמר להון אבוה: שמעתון מה אמר הדין מיינוקא? אמרין ליה: מה אמר? תני להון עובדא. אמר ריש לקיש: ולא מקרא מלא הוא? (יחזקאל כא) כה אמר ה', הסיר המצנפת והרים העטרה, זאת לא זאת. השפלה הגבה והגבוה השפיל. אמר רבי יוחנן: אלו לא עליתי אלא לשמוע דבר זה, די. רב הונא ריש גלותא שאל לרבי חסדאי: מה דין דכתיב הסיר המצנפת והרים העטרה ? אמר ליה: הסיר המצנפת מרבותינו, והרים העטרה מאומות העולם. אמר ליה: את חסד ומה לך חסד.

ב. [ עריכה ]
כתיב (קהלת ט) כי מי אשר יבוחר וגו' תמן תנינן: הרואה עבודת כוכבים מה הוא אומר? ברוך נותן ארך אפים לעוברי רצונו. מקום שנעקרה עבודת כוכבים ממנו - ברוך שעקר עבודת כוכבים מארצנו, וכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתעקר אותה מכל המקומות, ותשוב לב עובדיה לעבדך בלב שלם. ולא נמצא מתפלל על הרשעים. אמר רבי יוחנן: יבחר כתיב, אפילו כל אותן שפשטו ידיהם בזבול, יש בטחון. להחיות אותם אי אפשר, שכבר פשטו ידיהם בזבול. לכלותם אי אפשר, שכבר עשו תשובה. עליהם הוא אומר (ירמיה נא) וישנו שנת עולם ולא יקיצו. תניא: קטני גוים וחיילותיו של נבוכדנצר לא חיים ולא נדונים, ועליהם הוא אומר: וישנו שנת עולם ולא יקיצו. (קהלת ט) כי לכלב חי טוב מן האריה המת בעולם הזה, מי שהוא כלב - ליעשות ארי הוא יכול, ומי שהוא ארי יכול להיעשות כלב. אבל לעתיד לבוא, מי שהוא ארי אינו יכול להיעשות כלב, וכל מי שהוא כלב אינו יכול להיעשות ארי. אדריאנוס שחיק טמיא שאל לר' יהושע בן חנניה אמר ליה: אנא טב ממשה רבך. אמר ליה: למה? - דאנא חי והוא מת, וכתיב כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת. אמר ליה: יכול את לגזור דלא ידלק בר נש נור תלתא יומין? [=יכול אתה לגזור שלא ידליקו אש שלושה ימים?] אמר ליה: אין. [=כן]. לעידן עמיא סלקון תרויהון על איגר פלטין חמי תננא סליק מן רחיק. [=לערב עלו שניהם על גג הארמון, וראו עשן עולה מרחוק]. אמר ליה: מה כן? אמר ליה: איפרכיא ביש, עאל אסיא ובקר יתיה, [=השר חולה, והרופא ביקר אצלו] ואמר ליה: עד דשתי חמימי לא מיתסי. [=ואמר לו שעד שישתה חמין - לא יתרפא]. אמר ליה: תיפח רוחיה. עד דאת קיים בטלה גזרתך, ומשה רבינו משעה שגזר עלינו 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת', לא מדליק יהודאי נור בשבתא מיומוהי, ועדיין לא נתבטלה גזירתו עד השתא, אמרת את כן, דאנא טב מיניה?! (תהלים ל"ט) הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולם אודע לי אימתי אנא מיית. אמר ליה: רזא היא דלא מתגלי לבר נש, ולית אפשר דיתגלי לך. ומדת ימי מה היא? אמר ליה: שבעין שנין. ואדעה מה חדל אני אודע לי בהדין יומא אנא מיית. אמר ליה: בשבת. אמר ליה: פחית לי חד יומא. אמר ליה: לא. אמר ליה: למה? אמר ליה: חביבה עלי תפלה אחת שאתה עומד ומתפלל לפני, מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להעלות לפני. שנאמר: (מ"א ג') אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא. אמר ליה: אוסיף לי חד יומא. אמר ליה: לא. אמר ליה: למה? אמר ליה: ארכי של בניך דוחקת. דאמר רבי שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן ארכיות ארכיות הן, ואין אחד מהן נכנס לתוך ארכי של חברו אפילו כמלא נימא. ומת בעצרת שחל להיות בשבת, וסלקה סנהדרין מחמייה אפין לשלמה. [=עלתה הסנהדרין להראות פנים לשלמה] אמר להון: מעבר יתיה מאתר לאתר? [=האם מותר להעבירו לבית?] אמרין ליה: ולאו מתניתא היא סכין ומדיחין ובלבד שלא יזוז אבר? אמר: כלבים של בית אבא רעבין. [=שאל את הסנהדרין שאלה נוספת: איך להאכל את הכלבים] אמרין ליה: ולא מתניתא היא מחתכין את הדלועים לפני הבהמה. ואת הנבלה לפני הכלבים?! מה עשה? נטל פיפקין [=וילונות] ופרש עליו כדי שלא תרד השמש. ויש אומרים: לנשרים קרא, ופרשו עליו אגפיהון כדי שלא תרד עליו השמש.

ג. [ עריכה ]
אמר: מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות בעולם הזה, מי שהוא מעוות יכול לתקון, ומי שהוא מתוקן יכול לעוות. אבל לעתיד לבא, מי שהוא מעוות אין יכול לתקן, ומי שהוא מתוקן, אין יכול לעוות. וחסרון לא יוכל להמנות. יש מהרשעים שמזדווגין זה עם זה בעולם. אחד מהן עשה תשובה לפני מותו, ואחד לא עשה תשובה. נמצא זה עומד בחבורת הצדיקים, וזה עומד בחבורת הרשעים. והוא רואה אותו ואומר: אוי לי שמא משוא פנים יש בדבר? אני וזה גנבנו, אני וזה הרגנו כאחת, זה עומד בחבורת צדיקים, ואני בחבורת רשעים. והן משיבין ואומרין לו: שוטה שבעולם, מנוול היית ומושלך לאחר מיתתך שלשת ימים, ולא בחבלים גררוך לקבר?! (ישעיה י"ד) תחתיך יוצע רמה ומכסך תולעה. כשהבין זה חברך, שב מאותו הדרך. ואתה היית בידך ספיקה לעשות תשובה, ולא עשית. אמר להם: הניחוני שאלך לעשות תשובה. והן משיבין לו ואומרין: שוטה שבעולם, אין אתה יודע שעולם זה דומה לשבת, ועולם שבאת ממנו דומה לערב שבת. אם אין אדם מתקן בערב שבת, מה יאכל בשבת. ועוד: עולם זה דומה לים, ועולם שבאת ממנו דומה ליבשה. אם אין אדם מתקן ביבשה, מה יאכל בים. ועוד: העולם הזה דומה למדבר, ועולם שבאת ממנו דומה ליישוב. אם אין אדם מתקן ביישוב, מה יאכל במדבר. מהו עושה? חובק את ידיו ואוכל את בשרו, שנאמר: (קהלת ד') הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו. והוא אומר: הניחוני שאראה את חברי בכבודו. ומשיבין ואומרים לו: שוטה שבעולם, מצווין מפי הגבורה אנו, שלא יעמדו רשעים בצד צדיקים, ולא צדיקים בצד רשעים, ולא טמאים בצד טהורים, ולא טהורים בצד טמאים. ועל מה אנו מצווין על השער הזה. שנאמר: (תהלים קי"ח) זה השער לה' צדיקים יבאו בו.

ד. [ עריכה ]
דילמא [מעשה]: ר' חייא רבה ור' שמעון בן חלפתא הוו יתבין לעיין באורייתא בהדין בית מדרשא רבא דטבריא בערובת פיסחא, ואית דאמרי בערובת צומא רבא. ושמעי קלהון דברייאתא בייבין. אמר ליה: אילין ברייתא מה עסקון? אמר: דאית ליה זבן, ודלית ליה אזיל לגבי מרי עבדתיה והוא יהיב ליה. אמר ליה: אם כן הוא, אף אנא איזיל גבי מרי עבדתי והוא יהב לי. נפק וצלי בהדא אילוסיס דטבריא, וחזא חד ידא מושטא ליה חדא מרגליתא. אזל טעין גבי רבינו. אמר ליה: הדא מנא אית לך? הדא מילא דאיסטופיטא היא. אלא, הא לך תלתא דינרין, ואזל ועבד ליקרא דיומא, ובתר יומא טבא אנן שטחין קליה, ומה דהוא עביד טימיתה תיסב. נסב תלתא דינרין ואזיל זבן זבוניה ועל לביתיה. אמרה ליה דביתהו: שמעון שרית גניב? כל פעלך לית היא אלא מאה מנה, ואילן זבינתה מה אינון? מיד תני לה עובדא. אמרה ליה: מאי את בעי תהי גנונך חסר מן דחברך חדא מרגליתא לעלמא דאתי? אמר לה: ומה נעבד? אמרה ליה: זיל תחזור זבינתה למריהון ודינריא למריהון ומרגליתא למרא. כד שמע רבינו מצטער שלח ואיתיתה. אמר לה: כל הדין צערא צערת להדין צדיקא? אמרה ליה: מה את בעי, דיהא גנוניה חסר מדידכון חדא מרגליתא לעלמא דאתי? אמר לה: ואין הוה חסר לית בן ממלייה יתיה? אמרה ליה: רבי, בהדין עלמא זכינן מחמי אפך, ולא אמר ריש לקיש כל צדיק וצדיק יש לו מדור בפני עצמו? והודה לה. ולא עוד אלא שדרכן של עליונים ליתן ואין דרכן ליטול, הנס האחרון קשה מן הראשון. מנסיב ליה הות ידא ארעיא (למטה) ומי מושטא ליה הוה ידא עילאה כאיניש דמוזיף לחבריה.

ה. [ עריכה ]
ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה אמר רבי יהודה ב"ר סימון בא וראה כמה חביבים הגרים לפני המקום, כיון שנתנה דעתה להתגייר השוה הכתוב לנעמי.

ו. [ עריכה ]
ותלכנה שתיהן אמר רבי שמואל בר' סימון: אותו היום קציר העומר היה, דתנינן תמן כל העיירות הסמוכות לשם היו מתכנסות, כדי שיהא נקצר בעסק גדול. ויש אומרים אבצן היה משיא את בנותיו אותו היום. ר' תנחומא בשם ר' עזריה ור' מנחמא בשם ר' יהושע בר אבין כתיב (תהלים פ"ט) ה' צבאות מי כמוך חסין יה שמוציא דברים בעונתן. אשתו של בעז מתה באותו היום, ונתכנסו כל ישראל לגמילות חסדים. וזיל כל עמא לגמילות חסדא. נכנסה רות עם נעמי, והיתה זו יוצאת וזו נכנסה. ותהום כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי? זו היא שמעשיה נאים ונעימים? לשעבר היתה מהלכת באיסקפטיאות שלה, ועכשיו היא מהלכת יחפה. ואת אמרת הזאת נעמי לשעבר היתה מכסה בבגדי מילתין ועכשיו היא מכסה בסמרטוטין ואת אמרת הזאת נעמי לשעבר היו פניה מאדימות מכח מאכל ומשתה, ועכשיו פניה מוריקות מן רעבון. ואת אמרת הזאת נעמי ואומרת להן: אל תקראנה לי נעמי, קראן לי מרה בר קפרא אמר: לפרה הדיוטית שהעמידוה בעליה בשוק, אמר דדיינית היא, ומשוה תלמים תלמים היא. אמרין: אין רדיינית, אילין מכותיה דאית בה מה אינון? כך אמרה נעמי: למה? וה' ענה בי, ושדי הרע לי.

ז. [ עריכה ]
אני מלאה הלכתי וריקם השיבני ה' מלאה הלכתי בבנים ומלאה בבנות. דבר אחר: אני מלאה הלכתי, שהייתי מעוברת. למה תקראנה לי נעמי וה' ענה בי ענה בי מדת הדין הא מה דאת אמר: (שמות כב) אם ענה תענה אותו. דבר אחר: וה' ענה בי, העיד עלי, כמה דאמר: (דברים י"ט) שקר ענה באחיו. דבר אחר: וה' ענה בי, כל ענייניה לא הוה אלא בי, לפי שבעולם הזה אבל לעתיד לבא מה כתיב? (ירמיה ל"ב) וששתי עליהם להיטיב אותם.

<< · רות רבה · ג · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.