רוטנברג על משלי לא יא

רוטנברג על משלי • פרק לא • פסוק 11

הטקסט המקראי

בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר.

הטקסט הפשוט

בֹטֵחַ[1] בה לב בעלה, הואיל[2] ושלל לא יחסר.

[1] ראה הע' 3.

[2] לפי השמטת חיבור(ראה הע' 8 ליא13).

הפירוש

בוטח[3] באשת החייל לב בעלה, משום שאינו חסר שלל[4].

[3] רוב פעלי זמן עבר בפסוקים 10-31 של פרק ל"א הם עבר נמשך(ראה הע' 8 ליב12).

[4] אין הכוונה, שבעלה של אשת החייל אינו חסר שלל, משום שאשתו נותנת לו שלל במידת הצורך – שכן מחבר הפסוקים 10-31 של פרק ל"א אינו מייחס לאשת החיל, שהוא מתאר, שלילת שלל, אלא הוא מדגיש, שהיא מפרנסת את כל בני הביית מעבודתה בידיה (השוה (*נראה שחסרים פה גרשיים) מפרי ידיה נטעה כרם", פסוק 16; ועוד) וממסחר בחכמתה ("סדין עשתה ותמכר וגו'", פסוק 24; ועוד. השוה גם "פיה פתחה בחכמה", פסוק 26). אכן, הכוונה ב"שלל לא יחסר היא" (*נראה שהגרשיים זזו ממקומם), שאין הוא זקוק לשלל, הואיל ואשת החייל שלו מפרנסת את בני ביתה בעבודת ידיה ובמסחרה.