רד"ק על תהלים כ

למנצח מזמור לדוד: למ"ד לדוד פרשתיה (למעלה בהקדמה) בעבור דוד, כמו אמרי לי אחי הוא (בראשית כ יג).

המשורר היה אומר אותו בעבור דוד בצאתו למלחמה ואמר:

יענך יהוה ביום צרה כשתהיה בצרה במלחמה עם האויב, יענך בתפלתך שתתפלל לפניו.


ישגבך כי העזרה היא כמגדל עז שישגב האדם בו שלא תשלוט בו יד האויב.


שם אלהי יעקב: אמר אלהי יעקב לפי שראה יעקב עצמו בצרות יותר מאברהם ויצחק.

וכן אמרו בדרש (שוחר טוב; דברים רבה ב): אלהי אברהם, אלהי יצחק אין כתיב כאן אלא אלהי יעקב.

ואמר ריש לקיש משל לאשה עוברה שהיתה מקשה ללדת אמרין לה לית אנו ידעין מה נימר ליך אלא מאן דעני לאימך בעידן קשיותה יעני יתיך בקשיותך.

כן כתיב ביעקב לאל הענה אתי ביום צרתי (בראשית לה ב) ולכן אמר להם דוד לישראל מי שענה ליעקב אביכם הוא יענה לכם, הוי אומר ישגבך שם אלהי יעקב.

ובמקום אחר הוא אומר (בבלי ברכות סד א): מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה.

כן יעקב הוא אבינו לבד; אבל אברהם היה לו בן אחר והוא ישמעאל, ויצחק היה לו עשו.

גם יתכן לפרש כי פרוש אלהי יעקב על כל ישראל, כי נקראו יעקב וישראל, כמו אל תירא עבדי יעקב (ירמיהו ל י) ; וכן במקומות רבים.


ישלח עזרך מקדש ממקום הקדש, והוא הבית שהיה שם הארון; כי שם הכבוד, ומשם ישלח עזרך במלחמה.


ומציון כי בציון היה הארון; וכן אמר (תהלים יד ז [נג ז]): מי יתן מציון ישועת ישראל.


יסעדך:

יזכר יריח כמו (ויקרא ו ח) אזכרתה ליי'; כי בצאתו למלחמה היו מקריבין בעבורו, שיצליחהו האל, עלות ומנחות בבמת יחיד; וזו הבמה הגדולה אשר בגבעון.


כל מנחתך [1] ועלתך ידשנה ידשנה הסגו"ל במקום קמ"ץ; וכן ואקראה לך (שמואל א כח טו).

ופרוש ידשנה: ישימה דשן, כלומר: שישלח אש לשרפה ויקבלנה ברצון.


סלה:

יתן לך כלבבך שיתן איביך תחתיך כמו שהוא בלבבך.


וכל עצתך ימלא: על דרך כי בתחבלות תעשה לך מלחמה (משלי כד ו) ; עצה וגבורה למלחמה (מלכים ב יח כ; ישעיהו לו ה).

ובדרש (שוחר טוב; ושם נדרש על רבן גמליאל; ובשנוים אחרים): דוד, על ידי שהיה שלם לפני בוראו ובלב שלם מתפלל אליו, היו אומרים לו: יתן לך כלבבך; אבל לכל אדם אין אומרים כן, שפעמים שיש בלבו של אדם לגנוב או לעבור עברה, או דבר שאינו ראוי.

אלא מה אומרים לו? ימלא יהוה כל משאלותיך.


נרננה בישועתך כשימלא יי' כל משאלותיך ותשוב בשלום מן המלחמה, אז נרננה בישועתך.

ובשם אלהינו נדגל כלומר: בשמו נרים נסנו ודגלנו.

ימלא יהוה כל משאלותיך:

עתה ידעתי יאמר כל אחד ואחד מישראל: עתה ידעתי כי הושיע יהוה משיחו כלומר: משיחו ומלכו הוא, והוא רוצה בו; ולא כמו שהיו אומרים עליו איביו, כי חוטא היה, ולא היה רוצה האל בו, כמו שהיו אומרים לו אין ישועתה לו באלהים סלה (תהלים ג ג).

ועתה כשתושיעהו יודו כלם, כי משיחו הוא והוא מושיעו.


יענהו משמי קדשו בגברות ישע ימינו: כי במעט עם היה מפיל רבבות מאיביו, ולא היה יכול להיות זה, אלא בגבורות ימין האל שישלח להושיעו.


אלה ברכב ואלה בסוסים האיבים באים עלינו ברכב ובסוסים, והיו בוטחים בהם, כמו שנאמר (ישעיהו לא א): ויבטחו על רכב כי רב; ואנחנו בשם יהוה אלהינו נזכיר: כשנזכיר שמו ונקראהו אנחנו ננצח; ואנחנו ברגל ננצח הרכב והסוסים.


המה כרעו ונפלו המה שהיו ברכב ובסוסים כרעו ונפלו: ואנחנו שהיינו כנופלים לפניהם, כשנזכיר שם אלהינו קמנו ונתעודד: פרושו נתגאה ונתרומם עליהם.

ונתעודד כמו מעודד ענוים יי' (תהלים קמז ו).


יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: זהו שהיו אומרים וצועקים במלחמה, כמו שאמר: ואנחנו בשם יי' אלהינו נזכיר; שהיו אומרים: יי' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו.

ופרוש המלך: האל, שהוא מלך העולם, ובידו להושיענו.


  1. ^ *הערת המדפיס: כך הוא בכתב יד שלפנינו.