רד"ק על דברי הימים א ז טו
<< | רד"ק על דברי הימים א • פרק ז' • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ה • ו • ח • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כט • ל • לב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּמָכִ֞יר לָקַ֤ח אִשָּׁה֙ לְחֻפִּ֣ים וּלְשֻׁפִּ֔ים וְשֵׁ֤ם אֲחֹתוֹ֙ מַֽעֲכָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י צְלׇפְחָ֑ד וַתִּהְיֶ֥נָה לִצְלׇפְחָ֖ד בָּנֽוֹת׃
ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים. ר"ל לקח אשה מהם והם בני עיר שזכר למעלה ולמ"ד לחפים ולשפים ר"ל ומכיר לקח אשה שהיתה אחות לחפים ולשפים, וזהו שאמר ושם אחותו מעכה, ומה שאמר אחותו ולא אחותם חזר אל הנכבד מהם והוא חופים שהקדימו לשפים, ומה שאמר למעלה שפים וחפים על דרך התולדה: בושם השני צלפחד. חוזר לבני מנשה אשריאל אשר זכר ואשריאל הוא בן בן בן מנשה, וצלפחד בן בן בן בן מנשה ואומר השני ואם אינו שני לאשריאל כי חפר אביו היה הבן הששי לגלעד ואשריאל היה השלישי, אבל מה שאמר השני לזכירה לפי שלא זכר כי אם אשריאל וצלפחד ובני שמידע שזכר באחרונה וזכרו במקום חפר אביו לפי שלא היה לו בן הגון ונכבד כמוהו אלא צלפחד ובמקומו היה לשם כי לא זכרו האחרים וצלפחד לא היו לו בנים כי בנות, אבל לחפר היו לו בנים אחרים כמו שאמר ביהושע נחלה בתוך אחי אביהם ואמר בתורה לבני דודיהן לנשים: