רבנו יונה על משלי י ט

| רבנו יונה על משליפרק י' • פסוק ט' |
ט • כג • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י', ט':

הוֹלֵ֣ךְ בַּ֭תֹּם יֵ֣לֶךְ בֶּ֑טַח
  וּמְעַקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכָ֗יו יִוָּדֵֽעַ׃


"הולך בתום ילך בטח" - ואיננו מניח תמימותו מיראתו פן יתגבר חברו, ולא יתנהג בתחבולות והערמות במשאו ובמתנו עם חברו, ולא יתן חתיתו, ולא יענה עזות.

"ומעקש דרכיו" - מי שמניח הדרך הישרה מפחדתו לחתחתים בדרך, ומבקש לשמור עצמו וללכת בעקלקלות, ירגישו בו יותר, כי "ייוודע", בהניחו הדרך הישרה, כי נפל פחד האויבים עליו.

וכן המתחכם ונוטה מן הדרך הישרה, להרבות בשמירת כבודו ולתת חתיתו, ירגישו בו, ולא יועילו תחבולותיו, ויישאר גנות העיקשות.