רבי ישעיה די טראני על יהושע יז יד
| רבי ישעיה די טראני על יהושע • פרק י"ז • פסוק י"ד | >>
• ה • יד • טו • טז • יז • יח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַֽיְדַבְּרוּ֙ בְּנֵ֣י יוֹסֵ֔ף אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר מַדּ֩וּעַ֩ נָתַ֨תָּה לִּ֜י נַחֲלָ֗ה גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ וְחֶ֣בֶל אֶחָ֔ד וַאֲנִ֣י עַם־רָ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־עַד־כֹּ֖ה בֵּרְﬞכַ֥נִי יְהֹוָֽה׃
"וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף" – פירוש, אפרים וחצי שבט מנשה, כמו שמפורש לפנים: "ויאמר יהושע אל בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר".
"מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב" - פירוש, לא נתן יהושע לשבט אפרים ולחצי שבט מנשה אלא גורל אחד ואותו הגורל חילקוהו בין שניהם. שכך כתוב למעלה: "ויצא הגורל לבני יוסף" עד "וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים", ואחר כך חילקוהו בין שניהם. ואולי עשה כן יהושע מפני שהיה שבט מנשה חצי שבט לא נתן לו גורל בפני עצמו אלא כללו עם שבט אפרים. וכך אמר לפנים: "יהושדה יעמוד על גבולו מנגב, ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון. הנה שהיו כלולים אפרים וחצי שבט מנשה בגבול אחד.
וזה שדיברו בלשון יחיד - הגדול שבהם דיבר בשם כולם.