רבינו גרשום על הש"ס/תמיד/פרק ד

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף לא עמוד בעריכה


לא היו כופתין את הטלה. אלא מעקדין אותו יד ורגל בלבד:

משום בזיון קדשים. שלא יכפתוהו כולו כדרך שעושין בחולין:

שהוא מהלך בחוקי המינין. שהן היו מצוין לכופתו כולו:

דכפתיה בשיראי או בהוצא דדהבא וכפתיה כולו. למ"ד משום בזיון ליכא למ"ד משום חוקי מינין איכא:

נותנים לחם הפנים בכניסתו. עד שיסדרו כל אחד ואחד כתיקנו על השלחן הפנים עם הסניפין שלו והבזיכין:

ועל של זהב ביציאתו. כשהיו מוציאין אותו בשבת האחרת לחלקו בין הכהנים מניחין אותו שם עד שיתחלק כולו:

מפני שהוא מרתיח אותו של כסף וזהב מחמת החמה ומחמם את האברים ומפסידן:

על קרן צפונית מערבית. שכך דינו לישחט בצפון:

על טבעת שניה. היינו מעט משוך למערב משום דבעי נגד היום כדאמרי' בגמ':

וכן של בין הערבים היה נשחט כו'. שנים ליום נגד היום נגד זריחת עמוד השמש:


דף לב עמוד אעריכה


תדע שהרי חמה במזרח הכל מסתכלין בה. יש כח לעין להסתכל מפני שהיא רחוקה מהן הרבה ואין מזיק הזהרורית לעין:

באמצע הרקיע. אין כח לעין מפני שקרובה היא יותר ומזיק הזהרורית:

ואי חד מינייהו נפיש. למה לי למיכתב תרי שיעורי נכתוב כי ההוא דנפיש אלא ש"מ דשוין:

א"כ מ"ט חמה באמצע רקיע אין הכל מסתכלין בה משום דקאי להדיא בגילוי ולא כסי לה מידי אבל במזרח ובמערב מתכסה בקצת גובהה של ארץ ויש כח בעין לראותה:

ימית את עצמו. על דברי תורה:

יחיה את עצמו. על דברי תורה כשיגבה לבו עליהן ומבקש שררה מקצרין ימיו:

ישנא מלכות ושלטון. כלומר יברח מן השררה:

דידי עדיפא דאמינא. ירחם מלכות ושולטן. כלומר יחמוד שררה ושולטנות וכשיבא לכך אל יגביה דעתו אלא יעשה טובה לבני אדם זהו שבחו לפי שעד שהוא הדיוט אין יכול כ"כ להרע או להיטיב ואין דעתו נכרת אם אדם טוב אם לאו:

מה דין אתריסתון לקיבלן. מדוע אינכם מודים לנו ולמה לא תלכו אחרינו והלא תראו שאתם שפלים ואנחנו מלכים ושרים:

אמרו ליה סטנא נצח. כלומר אל תתמה על זה שהשטן הוא נוצח שמתעה אותם ונותן להם גאולה ולסוף יורידם לגיהנם:

הא אנא קטילנא לכון בגזרת מלכין. שהשבתוני דבר בזיון:

אמרו ליה שולטן ביד מלכו. להמית מי שירצה:

אבל לא יאי למלכא כדיב. לא נאה למלך לכזב שכך הבטיחם תחלה שלא יכעוס מכל מה שישיבו לו:

דפרשי בחברא. שהולכין כשאדם מדבר להן:

ואייתי קיבורי דמתני. סיסין של חבלים:

וקטר בהאי גיסא. במקום האורה ותפוס בראשי החבלים ותלך ותוכל לחזור דרך החבלים ולא תטעה בחשך:


דף לב עמוד בעריכה


ואליפית עצה מן נשיא. דאמרו ליה אי את נצח לן לא תתכבד בכך:

גילדני. דגים מלוחין:

בהדי דמחוורי להו. במיא נפל בהו רוחא וחיו:

טרא באפיה. רחץ פניו בהן:

אידלי כוליה. שעלה לראות מאיזה מקום הנהר יוצא עד דמטא לפיתחא דגן עדן:

שקל קלי עפרא כסייה לאלתר תקלא. כלומר לאחר שאדם מת ואינו רואה כלום אינו חומד ומיד הוא כשאר עפר ונשקל:

גיהנם מן הרקיע. מנהר דינור דכתיב הנה סערת ה' חמה על ראש רשעים יחול:

ויש אומרים אחורי הרי חשך. כדכתיב כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה:

סליק מסכת תמיד