ראש מילין/השרשים/גג
גג. עריכה
גג. הגמול האידיאלי העליון המופשט הגנוז ביסוד החסד העליון אשר בו עולם יבנה, כשהוא נפגש ומתחבר עם הגמול הגלוי, התגלות המשפט המעשי שבעולם ומלואו, הרי הוא מתרומם בהדר לבושו, זמרו ד' זמרו, זמרו למלכנו זמרו. והבית הגדול, כל העולמים כולם בכל הדר כונניותם, הנהו נראה לפנינו במלא הדרו, לביתך נאוה קודש, ותשלום הבנין הכללי נראה לפנינו בהדר שלמותו ממסד עד הטפחות, והגג העליון של הבנין, ששם המעקה דרושה היא לבל יפול הנופל ממנו, שלא יתטשטשו האורים המוסריים בסדרי העולם והחיים מפני התעששות העין אשר לא תוכל לראות ולהביט אל האלהים, באופן ההתחברות הנפלאה של שני סוגי הגמולים, שהאחד החיצוני הוא מלביש את הפנימי, והרי הוא לו כגוף לנשמה. ובעת אשר מסר שמואל לשאול את המלוכה, יסוד המשפט שהיה נועד למחות את זכר עמלק, דבר עמו על הגג, הארת פני המשפט החסדי, המתגלה בפנים של אימה שבהמשפט הגלוי, המתנשא ברוממות קדשו.