פתיחת התפריט הראשי

קצות החושן על חושן משפט רסח

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף בעריכה


(א) שנים שבאו כא' לתוך ד' אמות. בפ' הזורק (דף ע"ח) ה"ד מחצה על מחצה אמר ר' שמואל בר רב יצחק כגון שהיו שניהן עומדין בארבע ופריך וליחזי הי מינייהו קדים וכ"ת דאתי תרווייהו בהדי הדדי הא אי אפשר לצמצם. ומזה מבואר דכל דאתי קודם זכה בד' אמות ושוב אין השני הבא אחריו זוכה בד' אמותיו של הראשון וכן מבואר בש"ע אה"ע סימן ל' סעיף ד'. וא"כ הכי נמי מ"ש הרמ"א שנים שבאו כאחד אע"ג דאי אפשר לצמצם קנו שניהן היינו מספק חולקין ואינו מדוקדק מ"ש הרמ"א או שעומדין שניהם ונפלה המציאה תוך אמותיהן דקנו שניהן דממ"נ אי קדים אחד כבר זכה בד' אמותיו אע"ג דהמציאה נפלה אח"כ כמו גבי גט וקידושין ואי עומדין שניהם היינו שבאו בבת אחת הא אי אפשר לצמצם ואי מספיקא היינו רישא דמה לי המציאה היה כבר מונח או שנפל המציאה אחר כך כיון דאין הספק אלא בד' אמות הי מינייהו קדים:

סעיף געריכה


(ב) חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו וכתב מוהרי"ט ח"א סי' ק"צ ז"ל מיהו י"ל דידו עדיף מעודר בנכסי הגר דאשכחן חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו וכיון דחצירו קונה לו שלא מדעתו כ"ש ידו ועודר שאני דמדין חזקה הוא ולא מדין זכיה עכ"ל ונראה דהא דכ' דידו קונה לו שלא מדעתו מכ"ש דחצירו תליא במחלוקת רש"י ותו' דרש"י כתב בפ"ב דכתובות (דף ל"א) דהגבהה אפילו בידו בעי' שלשה טפחים ובתוס' שם הקשו על רש"י וכתבו דכל שבידו אין צריך הגבהה שלשה דהא תנן זרק לתוך קלתה מגורשת ע"ש וא"כ כיון דכל שבידו לא גרע מחצירו א"כ ה"ה לענין שיקנה שלא מדעתו נמי אבל לשיטת רש"י דידו אינו קונה אלא בהגבהה ג' טפחים וא"כ אינו קונה לו ידו בתורת חצר אלא בתורת קנין הגבהה וכל קנין צריך כוונה ושלא מדעתו אינו קונה. וע' בשטה מקובצת פ"ב דכתובות שם בהא דפרש"י דאי בעי גחין ואכל תוך שלשה דלאו הגבהה הוא וז"ל בתוס' שלנו הקשה דמה הגבהה שייך בדבר שהוא תופס בידו דנותן בידה אמר רחמנא ואמר בגיטין פ' הזורק זרק לתוך קלתה כו'. ולי נרא' דברי רש"י עיקר דאפי' ידו הוצרכו ללמוד שיקנה מהא דאמר רבא לענין שבת ידו של אדם חשובה לו כד"א וכמו שפרש"י לקמן בשמעתין דמגרר והיינו משום דלא מצינו בדרכי הקניות אלא הגבהה ומשיכה ומסירה והלכך אין למידין מגיטין לדרכי הקניות ויש לזה ראיות ואין להאריך עכ"ל עוד שם כת' דס"ל לרש"י דאע"ג דלענין גט כתיב ונתן בידה שמא היינו דוקא כשמגביה שלשה מן הארץ והאי דקלתה שאני משום דהוי הכלי שלה וקני מדין רשותו עכ"ל. וכיון דלדברי רש"י מוכח דידו אינו קונה מדין רשותו דרשותו לא בעי הגבהה שלשה וידו בעי הגבהה שלשה וכיון דאינו אלא בתורת קנין הגבהה הרי הוא כמו משיכה דאינו קונה שלא מדעתך כמו בעודר בנכסי הגר: