פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) שהי' אנוס. עיין ש"ך מ"ש בדברי הירושלמי בפלוגתא דר' יוחנן סבר אונסא כמה דלא עבר ור"ל סבר אונסא כמה דעביד. ומפרש לה משום דר"י סבר נהי דאונס רחמנא פטרי' אבל אונס רחמנא חייבי' לא אמרינן וכין שהאשה לא הי' דעתה להחקדש אלא ע"מ שיכנסה ביוס פ' והוא לא נסב לה ביום פ' אף ע"ג דהי' אנוס מכל מקום אונס רחמנא חייבי' לא אמרינן כיון שלא נתקיים התנאי שהתנה האשה וכ"כ בר"ן פ' האיש מקדש ע"ש. ואיכא למידק לריש לקיש דס"ל אונס רחמנ' חייבי' וכמאן דעבד מהא דתנן פ' מי שאחזו דף ע"ה הרי זה גיטך ע"מ שתשמשי את אבא ע"מ שתניקי את בני מת האב או הבן אינו גט ועיין שם ואמאי אינו גט הרי ה"ל אונס וכמה דעבד ואפילו לרשב"ג דאמר התם במשנה כל עכב' שאינה הימנה הרי זה גט היינו מטעמא אחריני משום דאמרינן דבעל להרווחה קא מכוין ושמוש והנקה כל זמן שצריך קאמר. שוב מצאתי בירושלמי בפלוגתא דר"י ור"ל באונסא כמאן דעבד תלי לה בפלוגתא דרשב"ג ות"ק ועיין שם ומשמע דס"ל דטעמא דרשב"ג משום דאונסא כמה דעבד ומש"ס דילן משמע טעמא דרשב"ג משום דלרווחא דידי' קא מכרן ואפשר דש"ס דילן אליבי' דר' יוחנן קאמר דהוא סובר דאונס רחמנא חייבי' לא אמרינן אבל לריש לקיש צריך לומר טעמא דרשב"ג משום אונסא כמה דעבד דאם לא כן הוי ר"ל דלא כת"ק ודלא כרשב"ג ובני המופלא כמר זאב וואלף ש"ן הקש' מהא דתנן ס"פ התקבל כלכם חתומו מת א' מהם הגט בטל ועיין שם ובפ"ב דגיטין דף י"ח איפלגי ר"י ור"ל וסובר ר' יוחנן דשנים משום עדים ואינך משום תנאי ואם כן כיון דמת א' מהם נימא אונסא כמה דעבד. מיהו לפי גירסא שגור' בש"ך דסובר ר' יוחנן אונסא כמה דלא עבר ור"ל סובר אונסא כמה דעבד אם כן ר"ל לשטתו דסובר בפ"ב דגיטין בכלכם חתומו דכולהו משום עדים ולהכי מת א' מהם בטל הגט ור"י לשטתו דס"ל אונסא כמה דלא עבד. ומזה מוכח דגירסא זו עיקר אבל אי נימא כגירסא דעבר בריש אם כן ס"ל לר' יוחנן אונסא כמה דלא עבר ונתקיים התנאי ע"י אונס אם כן חיקשי לי' מחני' דס"פ החקבל כיון דס"ל לר' יוחנן דשנים משום עדים ואינך משום תנאי:

ועיין בתשובת צ"צ סו' ל"ט בראובן שנתקשר נגד שמעון באם שמעון ישלח לידו בר"ח ניסן קנין סודר להשיא את בתו אליו ע"פ פרטי תנאים המדוברים ביניהם שמחויב הוא לישאנה בחופה וקידושין כו' ואם יעבור ולא ישאנה ישלם לשמעון מאה זוז כו' והתנה בתנאי גמור המועיל ע"פ הדין שיקיי' תנאו דוקא לזמן הנ"ל ואם לא יקיים תנאו לזמן הנ"ל אזי אין עליו שום חיוב כו' ושמעון שלח שליח אלא שנתעכב בדרך מחמת האונס מים שנחרבו וכו' ועיין שם שכתב דיראה דראובן פטור כיון שהגיע הזמן ולא בא לידו קניינו של שמעון כאשר התנה אף על גב דטענת אונס מהני היינו דוקא לענין שאם הנאנס הי' מתחייב עצמו בשום דבר אבל לענין שיחחייב ודאי דלא מהני אונסו של זה לחייב אח חבירו וכו'. אבל מכל מקום נראה אם עדיין לא נתקשר ראובן עם אחרח צריך ראובן לישא את בת שמעון או ליתן לו מאה זוז אם שמעון מברר שהי' אנום דאונס מהני ולא אבד זכותו ואף על גב דמשמע מדברי הרב מ"ו ב"ח דגבי קידושין היכא דלא נתקיים התנאי אפילו ע"י אונס נחבטל הקידושין אפילו היכא דעדיין לא נחקדשה הא לאו מלחא דשאני קידושין כמו דמתחלה לא נתקדשה אלא אדעתא שיתקיים התנאי ואם לא יתקיי' התנאי אפילו ע"י אונס יהי' הקידושין בטלים אם כן אפילו תרצה היא אח"כ להנשא לו בשלא קיים תנאו ולא איכפת לה במה שלא קיים תנאו בזמנו אפילו הכי צריכה קידושי' אחרים ממנו משום דקידושין הראשונים כבר נתבטלו לכך לא חילק בין נתקדשה לאחר או לא נתקדשה לאחר אלא קאמר סתם שנתבטלו קידושין הראשונים ואפילו מזה שקידשה כבר צריכה קידושין אחרים אבל כאן שנתחייב לישא את בת חבירו דאין כאן קידושין אלא שידוכין בעלמא ואם זה שנתחייב לישא את בת חבירו רוצה לוותר על תנאו ולא איכפת לי' במה שחבירו לא קיים תנאו בזמנו ורוצה לישאנה לא צריך תו למידי לכך הדין נותן אם עדיין לא נתקשר זה ישא אחרת צריך זה לישא את בת חבירו אע"פ שלא קיים תנאו בזמנו כיון שנאנס או ישלם מאה זוז כאשר נתחייב משום דאונס מהני דלא אבד זה זכותו כמ"ש הטור סימן כ"א בשם הרמב"ם עד כאן לשונו. והנה מ"ש לחלק בין קידושין לשידוכין המעיין רואה כמה דבריו מאד דקים לחלק בין השוין ומ"ש דבקדושין גם אם תרצה להנשא בשלא קיים תנאו ולא איכפת לה צריכה קידושין אחרים אחרי נשיקות עפרות זהב לו הוא נגד דברי הפוסקים דכתבו דיכול למחול התנאי וכמ"ש בטור אבן העזר סימן ל"ח בשם הרמב"ם וכן פסק בשלחן ערוך שם סעיף ל"ה עיין שם ועוד דכיון דזה לא נתרצה אלא דוקא בקיום התנאי אם כן מהיכי תיתי נחוש לזה למחול על תנאו ואם אינו רוצ' אלא בקיום תנאו שהותנה ביניהם אף על גב דמחמת אונס לא נתקיים התנאי הוא אינו מחחייב בכך וכללו של דבר בכל מילי בין בקידושין בין בשידוכין בין בשאר עניינים כל שלא נתקיים התנאי אין שכנגדו מחויב לקיים את חיובו שנתחייב לו עפ"י קיום התנאי כיון שלא נתקיים וכן משמע מדברי הש"ך דגם בשידוכין אם הי' עיקר השידוכין על תנאי זה דוקא ולא נתקיים התנאי אפילו ע"י אונס אין שכנגדו מחויב לקיים השידוכין וז"ב ופשוט: