קיצור שולחן ערוך סא

<< · קיצור שולחן ערוך · סא · >>

סעיף א ארבעה צריכים להודות. יורדי הים כשיגיעו למחוז חפצם, וכן הולכי מדבריות או בשאר דרך שמחזק שיש בו סכנה, כשיגיעו למחוז חפצם, ובכלל זה גם מי שהיה בסכנה אחרת ונצל הימנה, כגון שנפל עליו כתל או נגחו שור או שבאו עליו לסטים בדרך ושודדי לילה ונצל מהם וכדומה, ומי שהיה חולה שיש בו סכנה, כגון מכה של חלל, או שהיה מוטל במטה שלשה ימים מחמת החלי ונתרפא והולך על בריו. ומי שהיה חבוש בבית האסורים, אפלו רק על עסקי ממון ויצא. וסימנך וכל החיי"ם יודוך סלה, חולה, יסורים, ים, מדבר. מה מברך. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, הגומל לחיבים טובות שגמלני כל טוב. והשומעים אומרים, מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה

סעיף ב צריך לברך ברכה זאת בפני עשרה, חוץ ממנו, ושנים מהם יהיו תלמידי חכמים שעוסקים בהלכות, שנאמר, וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו. ואם אינם נמצאים לו תלמידי חכמים, אינו מעכב. ונוהגין לברך כשעולה לתורה, לאחר שברך ברכה אחרונה. ולכתחלה אין לאחרה יותר משלשה ימים. ולכן אם נצל ביום ב', יברך מיד בלא ספר תורה, ולא ימתין עד יום ה'. וכן אם היה אבל, שאינו רשאי לעלות לתורה, לא ימתין אלא יברך מיד. אך יברך מעמד בפני עשרה כמו שכתבתי. ובדיעבד אם אחר יותר משלשה ימים, יכול לברך גם אחר כך - רי"ט

סעיף ג מי שנעשה לו נס, יש לו להפריש לצדקה ממון כפי השגת ידו, ויחלק ללומדי תורה. ויאמר:, הריני נותן מעות אלו לצדקה, ויהי רצון שיהא נחשב כאלו הקרבתי תודה - ועין סדר אמירת קרבן תודה בספר חיי אדם סוף חלק ראשון. וטוב וראוי לו לתקן איזה צרכי רבים בעיר, ובכל שנה ביום הזה יתבודד להודות לה' יתברך שמו ולשמוח ולספר את הנס - סימן רי"ח ובחיי"א

סעיף ד הנכנס להקיז דם, וכן קדם שיאכל או ישתה או יעשה איזה דבר לרפואה, יתפלל קדם תפלה קצרה, ויאמר, : יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שיהיה לי עסק זה לרפואה, כי רופא חנם אתה. ואם דבר זה שהוא אוכל או שותה לרפואה צריכין לברך עלי - עין לעיל סימן ג' סעיף ח', יאמר תחלה תפלה זאת, ואחר כך יברך - כן נראה לי, שלא להפסיק בין הברכה לאכילה. לאחר שהקיז דם, מברך ואומר,: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, רופא חולים

סעיף ה המתעטש אומר לו חברו: אסותא. והוא יאמר לו: ברוך תהיה. ואחר כך אומר, לישועתך קויתי ה', דהמתפלל על חברו, הוא נענה תחלה

כב שבט

סעיף ו המתפלל על מה שעבר, כגון ששמע קול צוחה בעיר, ואומר: יהי רצון שלא יהא קול זה בתוך ביתי. או שהיתה אשתו מעברת ולאחר ארבעים יום מעבורה מתפלל ואומר, : יהי רצון שתלד אשתי זכר,, הרי זו תפלת שוא, כי מה שהיה היה. אבל בתוך ארבעים יום מועילה תפלה ויכול להתפלל. ולאחר ארבעים יום יכול להתפלל, שיהא הולד זרע של קימא, טוב לשמים וטוב לבריות

סעיף ז הנכנס למד את גרנו וכיוצא בו יתפלל ויאמר, יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשלח ברכה בכרי הזה. התחיל למד, אומר, ברוך השולח ברכה בכרי הזה - ואומר בלא שם ומלכות. מדד ואחר כך התפלל, הרי זו תפלת שוא, שאין הברכה מצויה אלא בדבר הנעלם מן העין - ר"ל

סעיף ח מי שנעשה בנו בר מצוה, כשעולה לתורה בפעם הראשונה, לאחר שברך ברכה אחרונה על ספר התורה, מברך האב ואומר, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, אשר פטרני מענשו של זה - עי' בספר חיי"א. ומצוה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר-מצוה, דהינו ביום שנכנס לשנת הארבע עשרה. ואם הנער דורש, הוי סעודת מצוה אפלו אינה באותו יום - רכה

סעיף ט אם היתה עצירת גשמים, אפלו במדינותינו שהגשמים תדירים ואינן נעצרין כל כך, אם ארע שנעצרו כל כך עד שהיה העולם בצער, אזי כשירדו הגשמים, אם ירדו כל כך ורבו על הארץ שמעלים אבעבועות מן המטר והולכין זה לקראת זה, צריכין לברך עליהם

סעיף י מה מברך. אם אין לו שדה, אומר, : מודים אנחנו לך ה' אלהינו, על כל טפה וטפה שהורדת לנו, ואלו פינו מלא שירה כים וכו' - כמו שהוא בברכת נשמת עד ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו. ברוך אתה ה', אל רב ההודאות ותשבחות. ואם יש לו שדה בשתפות עם ישראל אחר, מברך הטוב והמטיב. ואם אין לו שתף ישראל בשדה, אע"פ שיש לו אשה ובנים, מברך שהחינו. ברכת הטוב והמטיב וברכת שהחינו, מברך אע"פ שאינו רואה את הגשמים, אלא שהוא שומע שיורדים גשמים. אבל ברכת מודים אנחנו, אינו אומר אלא מי שהוא רואה את הגשמים