קיצור שולחן ערוך מנוקד - קסח

<< הסימן הקודם • קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ • סימן קסח • הסימן הבא >>

» סימן זה במהדורה הרגילה «

צורות האסורות

וּבוֹ: ו' סְעִיפִים

א | ב | ג | ד | ה | ו

סעיף א

כְּתִיב, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וְגוֹ', וְקִבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּזוֹהִי אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לְצַיֵר צוּרוֹת שֶׁבַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן וְשֶבַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן, וְהַיְנוּ, לֹא תַעֲשׂוּן כִּדְמוּת שַׁמָּשַי הַמְשַׁמְּשִׁין לְפָנָי. וְלָכֵן אָסוּר לְצַיֵר צוּרוֹת אַרְבָּעָה פָנִים שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה וְצוּרוֹת שְׂרָפִים וְאוֹפַנִים וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְכֵן אָסוּר לְצַיֵר צוּרוֹת חַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים. וַאֲפִלּוּ אֵינָן בּוֹלְטוֹת, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל גּוֹי. אֲבָל לְהַשְׁהוֹתָן בַּבַּיִת, אִם אֵינָן בּוֹלְטוֹת, מֻתָּר, רַק שֶׁלֹּא יֹאמַר לַגּוֹי לַעֲשׂוֹתָן. מִשּׁוּם דַאֲמִירָה לַגּוֹי, אֲסוּרָה בְּכָל הָאִסּוּרִין כְּמוֹ בְּאִסּוּרֵי שַׁבָּת

סעיף ב

וְכֵן אָסוּר לְצַיֵר צוּרַת אָדָם. וַאֲפִלּוּ רַק פַּרְצוּף פְּנֵי אָדָם לְחוּד, נַמִּי אָסוּר. וַאֲפִלּוּ לְהַשְׁהוֹתָהּ, אָסוּר, עַד שֶׁיְקַלְקֵל אוֹתָה קְצָת. וְדַוְקָא בְּצוּרָה שְׁלֵמָה, דְּהַיְנוּ בִּשְׁתֵּי עֵינַיִם וְחֹטֶם שָׁלֵם. אֲבָל אִם אֵינָהּ רַק חֲצִי הַצוּרָה מִצַד אֶחָד, כְּדֶרֶךְ קְצָת הַמְצַיְרִים צַד אֶחָד שֶׁל הַצּוּרָה, זֶה אֵינוֹ אָסוּר

סעיף ג

טַבַּעַת שֶׁיֵשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם ֹשֶהוּא צוּרַת אָדָם, אִם הָיְתָה הַצּוּרָה בּוֹלֶטֶת, אָסוּר לְהַשְׁהוֹתָה, וּמֻתָּר לַחְתֹּם בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁנַעֲשֵׂית שְׁקוּעָה. וְאִם הָיְתָה הַצּוּרָה שׁוֹקַעַת, מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתָהּ, וְאָסוּרּ לַחְתֹּם בָּה, מִפְּנֵי שֶׁנַעֲשֵׂית בּוֹלֶטֶת

סעיף ד

אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּצוּרַת אָדָם, שֶׁהֲרֵי נִקְרָא פֶסֶל, וְעוֹבֵר מִשּׁוּם, אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. אֲבָל בְּצוּרוֹת שֶׁעַל הַמַּטְבְּעוֹת, כֵּיוָן שֶׁרְגִילִין בָּהֶן, מֻתָּר. וְהֶחָסִיד נִזְהָר גַּם בָּזֶה

סעיף ה

אָסוּר לַעֲשׂוֹת בַּיִת--תַּבְנִית הֵיכָל כְּשִׁעוּר אָרְכּוֹ וְגָּבְהוֹ וְרָחְבּוֹ, אַכְסַדְרָה-- תַּבְנִית אוּלָם, חָצֵר--תַּבְנִית עֲזָרָה, שֻׁלְחָן--תַּבְנִית הַשֻּׁלְחָן שֶׁהָיָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, מְנוֹרָה תַּבְנִית הַמְּנוֹרָה שֶׁהָיְתָה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל עוֹשֶׂה ֹשֶל חֲמִשָּׁה קָנִים אוֹ שֶל שִׁשָּׁה אוֹ שֶׁל שְׁמוֹנָה. אֲבָל שֶׁל שִׁבְעָה לֹא יַעֲשֶׂה, אֲפִלּוּ מִשְׁאָר מִינֵי מַתָּכוֹת, וַאֲפִלּוּ בְּלֹֹא גְבִיעִים וְכַפְתּוֹרִים וּפְרָחִים, וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ גְּבוֹהָה שְׁמוֹנָה עָשָׂר טְפָחִים, מִשּׁוּם דְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, גַּם בַּמְּנוֹרָה שֶׁבַּמִּקְדָּש לֹא הָיוּ מְעַכְּבִין

סעיף ו

יֵשׁ נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת מְנוֹרָה לְשִׁבְעָה נֵרוֹת, דְּהַיְנוּ שִׁשָׁה בְּעִגּוּל וְאֶחָד בָּאֶמְצַע. אֲבָל הַרְבֵּה פּוֹסְקִים אוֹסְרִים זֹאת. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר בִּסְפֵק אִסּוּר דְאוֹרָיְתָא