קיצור שולחן ערוך מנוקד - קסז

<< הסימן הקודם • קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ • סימן קסז • הסימן הבא >>

» סימן זה במהדורה הרגילה «

הלכות עבודת כוכבים ומזלות

וּבוֹ: ט"ו סְעִיפִים

א | ב | ג | ד | ה | ו |ז | ח |ט |י |יא |יב |יג |יד |טו

סעיף א

עֲבוֹדָה-זָרָה, אֲסוּרָה בַהֲנָאָה, הִיא וְתַשְׁמִישָׁה וְנוֹיָה וְתִקְרָבְתָּהּ. וְאִם נִתְעָרֵב מִדְּבָרִים אֵלּוּ אֲפִלּוּ אֶחָד בְּאֶלֶף שֶׁל הֶתֵּר, אוֹסֵר אֶת כָּל הַתַּעֲרוֹבוֹת בַּהֲנָאָה. אֵיזֶהו תַשְׁמִישָׁהּ. הַכֵּלִים שֶׁהַכֹּהֵן מַקְטִיר בָּהֶם לְפָנֶיהָ, כְּגוֹן הַמַּחְתָּה וְהַגְּבִיעִים, וְכֵן הַבַּיִת שֶׁמְּיַחֲדִים לָהּ, וְהַבָּסִיס ֹשֶמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ עָלָיו, וְכֵן כְּלֵי הַשִּׁיר שֶׁמְּזַמְּרִים בָּהֶם לְפָנֶיהָ וְכַדּוֹמֶה. וְאֵיזֶהוּ נוֹיָהּ. כְּגוֹן הַנֵּרוֹת שֶׁמַּדְלִיקִין לְפָנֶיהָ, וְהַמַלְבּוּשִׁים שֶׁמַּלְבִּישִׁים אוֹתָהּ, אוֹ שֶׁשָּׁטַח לְפָנֶיהָ בְּגָדִים וְכֵלִים נָאִים לְנוֹי, וְכֵן הָאִילָנוֹת שֶׁרְגִּילִין לִטַע לִפְנֵי עֲבוֹדָה-זָרָה לִהְיוֹת לָהּ לְנוֹי, הַוְיָן נוֹיֶיהָ, וַאֲסוּרִין בַּהֲנָאָה, וְלָכֵן אָסוּר לֵישֵׁב בְּצִלָּן. וְאֵיזוֹהִי תִקְרָבְתָּהּ, כְּגוֹן מִנֵי מַאֲכָל שֶׁמַּנִּיחִין לְפָנֶיהָ - עַיֵן יוֹרֶה דֵעָה סִימָן קלט

סעיף ב

עֲבוֹדָה-זָרָה ֹשֶל גּוֹי, וְכֵן תַּשְׁמִישָׁהּ וְנוֹיָהּ, יֵשׁ לָהֶן בִּטּוּל. כְּשֶׁמְּבַטֵּל אוֹתָהּ הַגּוֹי בְּיָדַיִם, שֶׁלֹּא תְהֵא עוֹד עֲבוֹדָה -זָרָה אוֹ תַשְׁמִישׁ אוֹ נוֹי לַעֲבוֹדָה-זָרָה, הֻתָּרוּ. וְֹשֶל יִשְׂרָאֵל מוּמָר, אֵין לָהֶם בִּטוּל

סעיף ג

נֵרוֹת שֶׁהִדְלִיקוּ לְפָנֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ כִּבָּן הַגּוֹי לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ וּמְכָרָן לְיִשְׂרָאֵל, מֻתָּרִין, דְּכֵיוָן שֶׁכִּבָּן לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, זֶהוּ בִּטּוּלָן. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לַעֲשׂוֹת מֵהֶן נֵרוֹת ֹשֶל מִצְוָה. וְכֵן כָּל דָבָר שֶׁל עֲבוֹדָה-זָרָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁנִּתְבַּטֵּל וּמֻתָּר לְהֶדְיוֹט, אָסוּר לִדְבַר מִצְוָה, מִשּׁוּם דִמְאִיסֵי לִגְּבוֹהַ

סעיף ד

הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁלּוֹבְשִים הַכֹּהֲנִים כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְבֵית עֲבוֹדָה-זָרָה, יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּנוֹי שֶׁלָּהֶם הֵן, וְלֹא נוֹי ֹשֶל עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵינָן צְרִיכִין בִּטּוּל. וְיֵשׁ שֶמַּצְרִיךְ בִּטּוּל

סעיף ה

צוּרַת ֹשְתִי-וָעֶרֶב שֶמִּשְׁתַּחֲוִים לָהּ, אֲסוּרָה בְּלֹא בִטּוּל. אֲבָל ֹשְתִי-וָעֶרֶב שֶׁתּוֹלִין בַּצַוָּאר לְזִכָּרוֹן בְּעָלְמָא, מֻתָּר

סעיף ו

אָסוּר לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָה-זָרָה, וַאֲפִלּוּ חַלּוֹנוֹת לְהַבָּיִת. וְאָסוּר לִמְכֹּר לָהֶם סְפָרִים הַמְיֻחָדִים לַעֲבוֹדָה-זָרָה. ]וְכֵן סִפְרֵי תנ"ך הַמֻּעְתָּקִים בְּשִׁנּוּיִים, כְּדֵי לְפָקְרָם וּלְהַחֲזִיק אֱמוּנָתָם[. וְכֵן לִמְכֹּר לָהֶם דָּבָר לְצֹרֶךְ עֲבוֹדָתָם, אָסוּר אִם לֹא יוּכְלוּ לִקְנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר. וְיֵשׁ אוֹסְרִין אֲפִילּוּ אִם יוּכְלוּ לִקְנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר. וְכָל בַּעַל-נֶפֶשׁ, יַחְמִיר לְעַצְמוֹ

סעיף ז

אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בָּאֱלִיל וּבַנוֹי שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, אַל -תִּפְנוּ אֶל-הָאֱלִילִים. וּצְרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִן הַבַּיִת וּמִכָּל-שֶׁכֵּן מִן הָאֱלִיל עַצְמוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁלֹּא לַעֲבֹר ֹשָם. וְאָסוּר לִשְמֹעַ כְּלִי הַשִׁיר אוֹ לְהָרִיחַ בְּרֵיחַ ֹשֶלָּהֶם. וְאִם שׁוֹמֵעַ כְּלִי הַשִּׁיר, יַאְטֵם אָזְנָיו. וְכֵן אִם בָּא רֵיחַ, יְכַוֵּן שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ

סעיף ח

הָרוֹאֶה בָּתֵּי עֲבוֹדָה-זָרָה בְּיִשׁוּבָן, אוֹמֵר, בֵּית גֵּאִים יִסַּח ה' - משלי טו. בְּחֻרְבָּנָן, אוֹמֵר, אֵל נְקָמוֹת ה', אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ - תהלים צד

סעיף ט

יָשַׁב לוֹ קוֹץ בְּרַגְלוֹ, אוֹ נִתְפַּזְּרו לוֹ מָעוֹת בִּפְנֵי עֲבוֹדָה-זָרָה, לֹא יָֹשֹחַ לְהָסִיר אֶת הַקּוֹץ אוֹ לִטּוֹל אֶת הַמָּעוֹת, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ. וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם רוֹאֶה, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר, אֶלָּא יֵשֵׁב אוֹ יַפְנֶה אֲחוֹרָיו אוֹ צִדּוֹ לְצַד הָעֲבוֹדָה-הַזָּרָה, וְאַחַר כָּךְ יִטּוֹל

יא תמוז

סעיף י

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאָסוּר לְהַלְווֹת לְצֹרֶךְ בִּנְיַן עֲבוֹדָה-זָרָה אוֹ לְתַכְשִׁיטֶיהָ אוֹ לִמְשַׁמְּשֶׁיהָ, וְכָל-שֶׁכֵּן דְּאָסוּר לִמְכֹּר לָהֶם תַּשְׁמִיֹשִׁים. וְהַנִּמְנָע, מַצְלִיחַ. וְאֵין לִכְרֹךְ סִפְרֵי עֲבוֹדָה-זָרָה, חוּץ מִסִּפְרֵי הַדַּיָנִים וְהַסּוֹפְרִים. וְאִם חוֹֹשֵׁשׁ מִשׁוּם אֵיבָה, עַל-כָּל-פָּנִים כָּל מַה ֹשֶיָכוֹל לְהִשָּׁמֵט, יִשָּׁמֵט

סעיף יא

מָקוֹם שֶׁמִּתְקַבְּצִים גּוֹיִם וְאוֹמְרִים שֶׁשָׁם מוֹחֲלִים לָהֶם עֲוֹנוֹתֵיהֶם, אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת שָׁם עִמָּהֶם - כֵּן כָּתַב הַטּוּרֵי-זָהָב, וּבְחָכְמַת אָדָם כְּלָל פז סִימָן ה כָּתַב דְּצָרִיךְ עִיּוּן

סעיף יב

אָסוּר לְהַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדָה-זָרָה, בֵּין לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ, הַמְתֵּן לִי בְּצַד עֲבוֹדָה-זָרָה פְּלוֹנִית, בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירו. וְאָסוּר לִגְרֹם לַגּוֹי, שֶיַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדָה-זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ, לֹא יִשָּׁמַע בִּגְרָמָא ֹשֶלָּךְ. וְאִם נִתְחַיֵב לוֹ הַגּוֹי שְׁבוּעָה, יֵשׁ מְקִלִּין לְהַנִּיחַ לוֹ לִשָּׁבֵע - ע' א"ח סי' קנו. שֵׁם הַחַגִּים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם כִּשְׁמוֹת בְּנֵי-אָדָם, אֵין חֲשָׁשׁ לְהַזְכִּירָם. וְהוּא, שֶׁלֹּא יִקְרָאֵם כְּמוֹ שֶׁהַגּוּיִם מַזְכִּירִים אוֹתָם בִּלְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת

סעיף יג

כָּל לֵצְנוּתָא אֲסִירָא, חוּץ מִלֵּצָנוּתָא דַעֲבוֹדָה-זָרָה דְשַׁרְיָא

סעיף יד

אָסוּר לִתֵּן מַתְּנַת חִנָם לְגוֹי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ, דִּכְתִיב, וְלֹא תְחָנֵם, וְדָרְשֵׁינָן לֹא תִתֵּן לָהֶם מַתְּנַת חִנָם. אֲבָל אִם הוּא מַכִּירוֹ, לֹא הֲוֵי מַתְּנַת חִנָּם, שֶׁגַּם הוּא יְשַּׁלֵּם גְּמוּלוֹ, אוֹ כְּבָר שִׁלַּם לוֹ, וַהֲוֵי כְּמוֹ מְכִירָה

סעיף טו

אָסוּר לְסַפֵּר בְּשִׁבְחָן, אֲפִלּוּ לוֹמַר, כַּמָּה נָאָה גּוֹי זֶה בְּצוּרָתוֹ. וּמִכָּל-שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְספֵּר בְּשֶׁבַח מַעֲשָׂיו אוֹ שֶׁיְחַבֵב דָּבָר מִדְבָרָיו, שֶׁזֶּהוּ גַם כֵּן בִּכְלַל וְלֹא תְחָנֵם, לֹא תִתֵּן לָהֶם חֵן. אֲבָל אִם מְכַוֵּן בְּשִׁבְחוֹ לְהוֹדוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁבָּרָא בְּרִיָה נָאָה כָּזוֹ, מֻתָּר