קובץ יסודות וחקירות/תשובה ווידוי

הגדרה

אדם שב בתשובה מחטאיו ומתוודה עליהם בפיו (רמב"ם תשובה א-א).
לדוגמא, אומר: אנא ה' חטאתי עוויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי ניחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה (רמב"ם תשובה א-א).

מקור וטעם

מקורה של התשובה מהפסוק (דברים ל-א) "והשבות אל לבבך" (רמב"ן על התורה שם, והמנחת חינוך (שסד-א [א] ד"ה שנצטווינו) הוסיף גם את הפסוק (דברים ד-ל) "ושבת עד ה' אלקיך").
מקורו של וידוי מהפסוק (במדבר ה-ו) "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא. והתוודו את חטאתם אשר עשו".
במהות המצווה נחלקו המפרשים לארבע דעות:
א) המצווה היא שישוב בתשובה ויתוודה (פרטי המצווה בתחילת הלכות תשובה לרמב"ם. ומעין זה כתב קריית ספר (על הרמב"ם תחילת הלכות תשובה) שהתשובה והווידוי הם מצווה אחת שאין וידוי בלא תשובה והווידוי הוא גמר התשובה). ויש מי שהוסיף שהתשובה והווידוי הן מצוות חיוביות , דהיינו שאם עבר עבירה מחוייב לשוב בתשובה ולהתוודות כחיוב תפילין ומצה, ואם לא עשה תשובה עובר בכל רגע על מצוות עשה (מנחת חינוך שסד-א [ב] ד"ה אך באמת, אך בהמשך דבריו דחה זאת והסיק שהתשובה אינה מצווה, והווידוי הוא מצווה קיומית ולא חיובית, כדלקמן).
ב) המצווה היא הווידוי (רמב"ם תשובה א-א, ספר המצוות לרמב"ם עשה עג, חינוך שסד בתחילתו, משך חכמה דברים לא-יז), אך התשובה אינה מצוות עשה (מנחת חינוך שסד-א [ב]. וכן חקר משנת יעבץ או"ח נד-א האם המצווה היא התשובה או הווידוי).
ג) המצווה היא התשובה, והתשובה צריכה וידוי (סמ"ק נג בתחילתו).
ד) והרס"ג לא מנאם כלל – לא את מצוות תשובה ולא את מצוות וידוי.
בדין תשובה בלא וידוי האריך המנחת חינוך (שסד) בשלושה צדדים (והסיק כצד השלישי):
א) התשובה מכפרת גם בלי הווידוי, אלא שאם לא התוודה ביטל מצוות עשה (שם א [א] ד"ה שנצטווינו, שם א [ב] ד"ה אך באמת).
ב) התשובה לא מכפרת בלי הווידוי, אך עדיין הוא צדיק גמור ע"י התשובה (שם א [א] ד"ה ונראה).
ג) הווידוי מעכב את הכפרה (משום שתשובה בלא וידוי היא דברים שבלב ואינם דברים (משנת יעבץ (או"ח נה-ג ד"ה ונראה בביאור)), אך הוא מצווה קיומית ולא חיובית , דהיינו אם שב בתשובה – צריך להתוודות, וכך תתקבל תשובתו, ובזה יקיים מצוות עשה. אך אם לא שב בתשובה, או ששב ולא התוודה – לא ביטל עשה (שם א [ב] ד"ה ולפי וד"ה ובמה. ומספר החינוך (שסד ד"ה ועובר) משמע שהווידוי כל השנה הוא מצווה קיומית, אך ביום הכיפורים הוא מצווה חיובית, שמי שלא התוודה ביום הכיפורים ביטל עשה).

עבירות שונות

עבירות חמורות, תשובה לא מכפרת עליהן אלא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר (משנה יומא פה:). אמנם כל זה נאמר רק בתשובה מיראה, אך תשובה מאהבה מועילה גם בלא יום הכיפורים, משום שהעבירות נעשות לו כזכויות למפרע (מנחת חינוך שסד בסופו).
עשה שיש בו גם לאו, כגון מלאכה ביום טוב, הסתפק המנחת חינוך (שסד-א [יז]) האם העשה נמחל בתשובה לבד כשאר עשין, או שתשובה תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר, כדין לאווין.

פרטי הדין

בלב – התשובה מועילה אפילו בלב, אך וידוי צריך להיות דווקא בפה, ככל מצוות עשה (מנחת חינוך שסד-א [א] ד"ה שנצטווינו) . אמנם חולה הנוטה למות, שאינו יכול להתוודות בפיו – מתוודה בליבו (חינוך שסד ד"ה ועיקר הוידוי).
וידוי של כהן גדול על שעיר המשתלח – חידש המשנת יעבץ (או"ח נה ד"ה לכן נראה) שיש בו שני דינים: גם מדיני עבודת היום וגם מדיני תשובה.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: איסורים, יום הכיפורים, מצוות, מצוות לא תעשה, מצוות עשה.