קובץ יסודות וחקירות/איסורים

הגדרה

מעשים שאסור לעשותם, מדאורייתא או מדרבנן.
בערך זה נדון באיסורים בכלל – בין מדאורייתא ובין מדרבנן. בערך מצוות דנו במושג ההפוך – מצוות דאורייתא ודרבנן. במקור למצוות ולאיסורים דנו בערך דאורייתא ובערך דרבנן. לדין עד אחד נאמן באיסורין ע"ע עד אחד.
לדוגמא, אכילת מאכלות אסורות, עשיית מלאכה בשבת.

פרטי הדין

דברי רשות – נחלקו המפרשים האם יש דברי רשות: חובות הלבבות סובר שאין דברי רשות, אלא כל מעשה הוא או מצווה או עבירה, ולראב"ד יש גם דברי רשות (עין אי"ה ברכות אות ד).
איסור שנשתנה – חילק הרוגאצ'ובר (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה איסור שנשתנה אות קכד) בזה בין דבר שאיסורו מחמת עצמו לבין דבר שאיסורו מחמת דבר אחר. שבדבר שאסור מצד עצמו, אם נשתנה הדבר פקע האיסור, שפנים חדשות באו לכאן. כגון קדושת מקום הכתב של ספר תורה פוקעת כאשר נמחק הכתב (שבת קטז.). אך דבר שאיסורו נגרם מחמת דבר אחר, גם כאשר נשתנה הדבר נשאר באיסורו, שהרי איסורו לא מחמת עצמו אלא מחמת דבר אחר. כגון דבר שנעבד לעבודה זרה, לא יועיל לו שינוי משום שאיסורו הוא מטעם שעבדו אותו, וזה לא השתנה (ספק בעבודה זרה מו:).
דיחוי – באיסורים אין דיחוי, כשם שבמצוות אין דיחוי, ולכן איסור שנתבטל חוזר וניעור, שהאיסור לא נדחה (רמב"ן עבודה זרה עג. ד"ה ואי (קצת לאחר אמצע עג.)).
כל האיסורים מתחלקים לפעולה ותוצאה, ע"ע איסורים בפעולה ואיסורים בתוצאה. וכן כל האיסורים מתחלקים לחפצא וגברא, ע"ע איסורי חפצא ואיסורי גברא.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אונס (בעבירות), אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכהחברך, אין איסור חל עלאיסור, אין מבטלין איסור לכתחילה, איסורי חפצא ואיסוריגברא, איסורים בפעולה ואיסורים בתוצאה, בין אדם לחבירו, דאורייתא, דרבנן, הואיל ואשתריאשתרי, היזק שאינו ניכר (ובשאלה האם דיני נזיקין נפרדים מדיני איסורים דנו שם בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעם אות ג),היתר, חצישיעור, טועה בדברמצווה, כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לאמהני, לאפרושי מאיסורא, לפניעיוור, ממון ואיסור, מנהג, מסייע ידי עובריעבירה, מצווה הבאה בעבירה, מראית העיןוחשד, ערבות, שוגג, שניים שעשאוה, תוכחה, תשובה.