קובץ יסודות וחקירות/שן ורגל

הגדרה

בהמה חיה ועוף שהזיקו ויש הנאה להיזקן (שן) או שהיזקן מצוי (רגל) - הבעלים חייב לשלם לניזק (בבא קמא ב:, הסוגיות על שן – בבא קמא יט:, הסוגיות על רגל – בבא קמא יז.).
לדוגמא, הכניס בהמתו לשדה חבירו ואכלה שם, או הזיקה ברגליה בהליכתה שם.

מקור וטעם

מקורן מהפסוק "כי יבער איש שדה או כרם ושילח את בעירו (כתיב: בעירה) וביער בשדה אחר, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם" (שמות כב-ד). כי יבער – זוהי שן, ושילח את בעירו – זוהי רגל (בבא קמא ב:).
בטעם ששן ורגל פטורים ברשות הרבים נחלקו הראשונים: רש"י (בבא קמא ה: ד"ה לפוטרם) כתב שהוא משום שנאמר "וביער בשדה אחר" ורשות הרבים אינה שדה אחר, והרי"ף (בבא קמא א: בדפי הרי"ף) כתב שהוא משום שהיא אורחיה (והרא"ש בבא קמא סי' א דן בדבריו).
במהות הפטור ברשות הרבים חקר הגר"א וסרמן האם הפטור תלוי במקום שנעשתה בו פעולת ההיזק, או במקום שנעשה בו ההיזק עצמו (קובץ ביאורים בבא קמא יא, ותלה זאת במחלוקת אמוראים).
במניין המצוות נמנות שן ורגל יחד למצווה בפני עצמה (ספר המצוות לרמב"ם רמ, חינוך נה, סמ"ג סז), וקרן למצווה בפני עצמה (ספר המצוות לרמב"ם רלז, חינוך נא, סמ"ג סו).

פרטי הדין

נשיכה שיש הנאה להיזקה – נחלקו הראשונים האם היא תולדה של שן (רשב"א ומאירי בבא קמא ב:) או שכל נשיכה היא תולדת קרן (מגיד משנה נזקי ממון א-י בדעת הרמב"ם).
הפקיר את בהמתו לאחר שהזיקה בשן ורגל – המנחת חינוך הסתפק האם פטור בזה כמו בדין קרן. והגר"א וסרמן הוכיח שפטור (קובץ ביאורים בבא קמא מג, והביא גם את המנחת חינוך).
נהנית – אע"פ ששן פטורה ברשות הרבים, אם נהנית משלמת מה שנהנית, מדין נהנה . וחילק הקצוה"ח (שפט-ב) שתשלומי נהנה אינם מדין נזיקין אלא מדין בעל חוב, ולכן אין דינו בעידית.

אנשים

גוי שהוזק בשן ורגל – הגר"ש שקאפ הסתפק האם המזיק פטור כמו בדין קרן, או שרק בקרן פטור משום שנאמר בה "רעהו". והגר"א וסרמן הוכיח שפטור (קובץ ביאורים בבא קמא מג, והביא גם את הגר"ש שקאפ).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:אש, בור, נזיקין (דיני נזיקיןבכלל, ושם בסעיף "מקור וטעם" דנו במקור האיסור להזיק), צרורות, קרן (בשור), תםומועד, תשלומי נזיקין.