קובץ יסודות וחקירות/שילם ולא רצה להישבע

הגדרה

שומר שהפיקדון שברשותו נגנב וכד', והיה יכול להישבע ולהיפטר, ואעפ"כ שילם - אם נמצא הגנב משלם כפל לשומר ולא לבעלים (הסוגיא בבבא מציעא לג:, האריך בסוגיא זו קונטרסי שיעורים בבא מציעא יט).

מקור וטעם

הטעם שהגונב מבית השומר צריך לשלם כפל, הוא שגם בית השומר נחשב "בית האיש" – "וגונב מבית האיש" (שמות כב-ו), ואינו כבית גנב, שלגביו דורשים (בבא קמא סט:) "וגונב מבית האיש" ולא מבית הגנב (קונטרסי שיעורים בבא מציעא יט-א ד"ה והנה).
בטעם שכאשר שילם ולא רצה להישבע השומר זוכה בכפל נחלקו התלמודים: לבבלי (בבא מציעא לג:) הוא מסברא שהבעלים הקנה לו את הכפל, ולירושלמי (בבא מציעא ג-א [י.]) הוא גזירת הכתוב – "שניים ישלם" (דן בזה קונטרסי שיעורים בבא מציעא יט-ד).
ור' שמואל (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א לג: אות רנ ד"ה וצ"ל) חידש בדעת הירושלמי שלעניין הקרן גם הירושלמי מודה שהיא סברא שהבעלים מקנה לו אותה מדעתו, והגזירת הכתוב היא שהכפל נגרר אחר הקרן.
כאשר יש עדים שהשומר פשע – לרמב"ן ולריטב"א כיוון שלא היה יכול לפטור את עצמו לא קונה את הכפל, ולרשב"א אעפ"כ זוכה בכפל (בבא מציעא לג:, וכן הירושלמי בבא מציעא ג-א [י:], חידושי הרי"מ בבא מציעא לג: (ד"ה ולא רצה) דן בדברי הירושלמי).

פרטי הדין

שבח – כאשר שילם ולא רצה להישבע, זוכה גם בכל שבח דממילא שהפיקדון הושבח לאחר התשלום, כגון שנתייקר (רמ"א חו"מ רצה-ב, ש"ך שם). לגבי שבח דמגופא, כגון גיזות וולדות, נחלקו המפרשים האם הוא לבעלים או לשומר (ש"ך חו"מ רצה-ט, מגיד משנה שאלה ופיקדון ח-א, קצוה"ח רצה-ג).

אנשים

בשומר גוי – הרמ"א כתב שיש דין שילם ולא רצה להישבע, והגוי יזכה בכפל (שו"ת הרמ"א פז), והקונטרסי שיעורים (בבא מציעא יט-ז) חולק עליו, שהרי גוי נתמעט מדיני שומרים, שכתוב "לרעהו".

ערכים קרובים

ערכים קרובים: פיקדון, שבועה (בממונות),שואל, שוכר, שומרחינם, שומרשכר, שומרים.