קובץ יסודות וחקירות/קרן (בשור)
קרן (בשור)
עריכההגדרה
עריכהבהמה חיה ועוף שהזיקו כאשר כוונתם להזיק - הבעלים חייב לשלם לניזק (בבא קמא ב:, הסוגיות בבבא קמא פרקים א, ג, ד, ה).
לדוגמא, שור שנגח את הפרה (משנה בבא קמא מו.).
מקור וטעם
עריכהמקורו משתי פרשיות:
א) שור שהזיק אדם – "וכי יגח שור את איש או את אשה ומת, סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי. ואם שור נגח הוא מתמול שלשום והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה, השור יסקל וגם בעליו יומת" (שמות כא-כח).
ב) שור שהזיק ממון – "וכי יגוף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון. או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשום ולא ישמרנו בעליו, שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו" (שמות כא-לה).
במניין המצוות נמנית קרן למצווה בפני עצמה (בין כשהזיק אדם ובין כשהזיק ממון) (ספר המצוות לרמב"ם רלז, חינוך נא, סמ"ג סו), ושן ורגל למצווה בפני עצמה (ספר המצוות לרמב"ם רמ, חינוך נה, סמ"ג סז).
פרטי הדין
עריכהנשיכה שיש הנאה להיזקה – נחלקו הראשונים האם היא תולדה של שן (רשב"א ומאירי ב:) או שכל נשיכה היא תולדת קרן (מגיד משנה נזקי ממון א-י בדעת הרמב"ם).
פלגא ניזקא, נחלקו בגמרא אם הוא ממונא או קנסא (בבא קמא טו.), ולהלכה הוא קנסא (רמב"ם נזקי ממון ב-ז,ח) ולכן אם המזיק הודה בו – פטור, כדין מודה בקנס (בבא קמא טו.). ונחלקו הפוסקים האם תועיל תפיסה של הניזק (כאשר המזיק הודה) – לש"ך (חו"מ ת-יג) אינה מועילה, כדין תפיסה בשאר קנסות, ולמגיד משנה (נזקי ממון ט-יא) ולקצוה"ח (ת-ד, והביא גם את הש"ך) בפלגא ניזקא כן מועילה.
ערכים קרובים
עריכהערכים קרובים: אש, בור, כופר (תשלום), נזיקין (דיני נזיקיןבכלל, ושם בסעיף "מקור וטעם" דנו במקור האיסור להזיק), שןורגל, תםומועד, תשלומי נזיקין.