קובץ יסודות וחקירות/קרוב (לעדות)

הגדרה

אדם פסול להעיד לקרובו (הסוגיא בסנהדרין כז: והלאה).
לדוגמא, אחיו, חמיו וגיסו (משנה סנהדרין כז:).
נקרא גם קרובים.

מקור וטעם

מקורו בנפשות מהפסוק (דברים כד-טז) "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות" (סנהדרין כז:). וממונות נלמדים מנפשות, מהפסוק (ויקרא כד-כב) "משפט אחד יהיה לכם" (סנהדרין כח.).
טעמו אינו מסברא, אלא גזירת מלך שפסול לעדות, ולכן אפילו משה ואהרן פסולים להעיד (בבא בתרא קנט.). וחקר הרוגאצ'ובר האם הגזירת הכתוב היא שנחשב כאילו ודאי שהוא משקר, או שהוא פסול בפני עצמו (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה קרובים לעדות).
אע"פ שפסולו מגזירת הכתוב, הגדרת קרוב (דהיינו מי נקרא קרוב) תלויה באיקרובי דעתא. ויוצא מכך חידוש גדול, שקרוב שאינו יודע שהוא קרוב – עדותו כשרה, שהרי אין איקרובי דעתא (קובץ שיעורים בבא בתרא תכד).
במהותו חידש הגר"א וסרמן שקרוב אינו כלול בדין "פסול", אלא הוא דין נפרד (קובץ הערות סה-ה, וכך ביאר את לשון המשנה "קרוב או פסול" – ש"קרוב" אינו בכלל "פסול").

בדינים שונים

באיסורים בפשטות קרוב נאמן, שכל מקום שהאמינה תורה עד אחד, גם פסולים נאמנים (יבמות פח:).
אמנם חידש הגר"א וסרמן (קובץ הערות סה-ב) שגם באיסורים בעצם קרוב פסול, אלא שלא שייך בהם דין קרוב, משום שגדר קרוב תלוי בקירבתו לבעל דין, ובאיסורין אין בעל דין, שהדבר נוגע לכלל ישראל כולם. ולכן ביאר שאם דנים על אדם מסויים, כגון אם הוא כהן או אם הוא פסול, שייך בזה דין קרוב, אע"פ שהוא באיסורין.
בקיום שטרות עדים הקרובים למלווה וללווה פסולים, ויש מי שמכשיר (שו"ע חו"מ מו-יט) משום שקיום שטרות דרבנן (קצוה"ח מו-יד בתחילתו).

פרטי הדין

עדים הקרובים לדיינים – פסולים מדין עדות שאי אתה יכול להזימה, שהדיינים לא יוכלו להענישם אם יזימום (רא"ש בבא בתרא פ"ח סי' ב (קיג:) מביא ירושלמי בפרק שבועת העדות, סמ"ע חו"מ לג-כו, נתיה"מ לג-טז. אמנם תוס' כתובות כא: (ד"ה הנח) כתב שהם כשרים).
קרובי קרוביו כשרים לעדות, ומה שחתנו פסול הוא משום שאשתו כגופו (קובץ שיעורים בבא בתרא תכ). ולכן ארוס כשר להעיד על קרובי ארוסתו, שאע"פ שהיא קרובתו, אין בה דין אשתו כגופו (הרא"ש, הובא בקובץ שיעורים שם).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אדם קרוב אצלעצמו, נוגע, נמצא אחד מהם קרוב אופסול, עדים, פסולי עדות.