קובץ יסודות וחקירות/עדיו בחתומיו זכין לו

הגדרה

עדי החתימה זוכים לבעל השטר את זכויות השטר משעת חתימתם (בבא מציעא יג. וש"נ, רש"י שם ד"ה אביי אמר).
לדוגמא, שטר הלוואה ניתן לגבות משעת החתימה, אע"פ שההלוואה עצמה ומסירת השטר נעשו מאוחר יותר (בבא מציעא יג., רש"י שם ד"ה אביי אמר, תוס' בבא מציעא כ. תחילת ד"ה שובר).
הסובר את דין זה הוא אביי, אך יש חולקים עליו (בכל המקומות שהובא – בבא מציעא יג., יט., כ., לה:). ואין הלכה כמותו (למשל בסוגיא בבא מציעא לה: הלכה כרבא – רמב"ם מלווה ולווה כב-יב).

מקור וטעם

במקורו כתבו התוס' (בבא מציעא כ. ד"ה שובר) שהוא מדרבנן, שאם לא כן לעולם לא יוכלו העדים לחתום אלא אם כן יראו את מסירת השטר. והוסיף המהרש"א (שם על תד"ה שובר) שדבריהם לרבי אלעזר שעדי מסירה כרתי, אך לרבי מאיר, שעדי חתימה כרתי, אינו תקנת חכמים אלא עדיו בחתומיו זכין לו מדאורייתא (דן בזה הגר"ש שקאפ בבא מציעא יט ד"ה וראשונה).
במהותו חידש המרחשת (ח"ב כז-ו-ז) שאינו דין למפרע, שכאשר בא לידיו השטר זוכה למפרע משעת החתימה, אלא הזכייה מתחילה בשעת החתימה ונגמרת כשבא לידיו, כמו בקניין מעכשיו ולאחר שלושים יום.

בדינים שונים

שטר שחרור של עבד כנעני – הסתפקו התוס' (בבא מציעא כ. ד"ה שובר), לשיטתם שעדיו בחתומיו זכין לו הוא מדרבנן , האם דין זה גם באיסורין, כגון בשטר שחרור של עבד כנעני, אם יכול לבוא על בת ישראל משעת חתימת השטר קודם שבא לידו: האם בזה לא אומרים עדיו בחתומיו זכין לו משום שהטעם לא שייך בזה, או שלא פלוג רבנן ותיקנו כך גם באיסורים.
לצד שמועיל גם בעבד כנעני, הסתפק רעק"א (גיטין יג. ד"ה בא"ד בכוונת התוס') האם צריך בו דיני נתינה (כגון שלא יהיה טלי גיטך מעל גבי קרקע), וע"י הנתינה מועיל למפרע משעת החתימה, או שכיוון שמועיל משעת החתימה אין צריך דיני נתינה כלל.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: זכין לאדם שלאבפניו, חוב (לגבי שטר חוב),למפרע, עדים, שטר ראיה.