קובץ יסודות וחקירות/סתם הלוואה שלושים יום

הגדרה

המלווה את חבירו ולא פירש לו זמן, אינו רשאי לתובעו תוך שלושים יום (הסוגיא במכות ג:).
בדיני מלווה בשטר ומלווה בעל פה (מכות ג:), בין במשכון ובין שלא במשכון (שו"ע חו"מ עג-א).

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "קרבה שנת השבע שנת השמיטה" (דברים טו-ט), ודורשים: יש שמיטה אחרת שהיא כזו, והיא המלווה את חבירו סתם שאינו רשאי לתובעו בפחות משלושים יום, ששלושים יום בשנה חשוב שנה (מכות ג:).
ובירושלמי (מכות א-ב [ב.]) דרש את הפסוק שמדובר שהלווהו שלושים יום קודם השמיטה, והפסוק מזהיר שלא יחשוש מלהלוות שהרי כל שלושים יום לא יכול לגבותו, שסתם הלוואה שלושים יום, ולאחר שלושים תגיע שמיטה.
בטעמו חקרו האחרונים בין שלושה צדדים:
א) זמן הפירעון הוא רק לאחר שלושים יום (כאילו קבע לו זמן לעוד שלושים יום) משום דאדעתא דהכי הלווהו.
ב) זמן הפירעון הוא גם תוך שלושים יום אלא שגזירת הכתוב שאינו רשאי לתובעו תוך שלושים (דבר אברהם ח"א לב-א בתחילת ד"ה אכן. הגר"ח סטנסיל שיב חקר בין שני הצדדים הנ"ל).
ג) יש על הלווה חיוב לפרוע גם תוך שלושים, אלא שבית דין אינם נזקקים עד שלושים יום שמא אין לו מעות. ולטעם זה, אם תפס המלווה תוך שלושים – לא מוציאים ממנו (תומים עח-יב ד"ה ולכן).

בדינים שונים

שאלה – לתוס' סתם שאלה שלושים יום, ולרש"י לא (תוס' שבת קמח. ד"ה שואל).
ערב – כשאין ללווה לשלם והמלווה תובע את הערב, ממתין לערב שלושים יום (שו"ע חו"מ קכט-ט). לש"ך (שם ס"ק כג) הוא מדין סתם הלוואה, שלא יהיה כח הערב גרוע מכח הלווה, ומהמגיד משנה (המובא בו) משמע שאינו מדין סתם הלוואה.

פרטי הדין

אין אדם פורע תוך זמנו (בבא בתרא ה.). אך בסתם הלוואה אדם כן פורע תוך שלושים יום (שו"ע חו"מ עח-ח). ובטעם לזה נחלקו המפרשים האם הוא משום שדווקא בקובע זמן מסתבר שלא נזדמנו לו מעות תוך הזמן, אך בסתם הלוואה אפשר שנזדמנו לו מעות (שו"ת הרא"ש עו). או משום שדווקא בקובע זמן אין חיוב על הלווה לפרוע תוך הזמן, אך בסתם הלוואה יש עליו חיוב לפרוע גם תוך שלושים יום אלא שאין בית דין נזקקים לזה (תומים עח-יב ד"ה ולכן. אמנם הרשב"א (בשיטה מקובצת בבא בתרא ה. סוף ד"ה גמרא הקובע) כתב (בלשון "לולא שאמרה גאון ז"ל והסכימו בכך כל האחרונים") שגם בסתם הלוואה אין אדם פורע תוך זמנו).
כאשר מנהג המדינה פחות משלושים יותר או יותר – הולכים אחר מנהג המדינה (ש"ך חו"מ עג-א, סמ"ע חו"מ עג-א, ביאור הגר"א חו"מ עג-א).
כאשר התנה שיתבע כל זמן שירצה – יכול לתובעו אפילו ביום ההלוואה עצמו (שו"ע חו"מ עג-א), שהרי המתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים (סמ"ע שם ס"ק ד).
שביעית משמטת סתם הלוואה תוך שלושים יום, אע"פ שהמלווה לזמן אין שביעית משמטתו (ב"ח חו"מ סז-יג ד"ה ומכל).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: חוב, פריעת בעל חוב.