קובץ יסודות וחקירות/ספק ברכות

הגדרה

בספק האם מחוייב בברכה או לא, אינו מברך (משנה ברורה קסז-מט, רט-ט).
לדוגמא, אדם שמסופק אם כבר בירך המוציא – אינו חוזר ומברך (שו"ע או"ח קסז-ט).
החולק על דין זה הוא ר"י (בתוס' ברכות יב. ד"ה לא) שסובר שמספק צריך לחזור ולברך. ובטעמו נחלקו האחרונים:
א) משום שאסור לאכול בלא ברכה (גליון הש"ס שם).
ב) משום שברכת הנהנין אסמכוה אקראי (מצפה איתן שם).
ג) משום שהוא סובר שברכת הנהנין דאורייתא (פני יהושע שם ד"ה ויותר (בסברא השניה)).
ד) כיוון שבברכה אין פסידא ואין טרחא יש להחמיר בה (פני יהושע שם ד"ה ויותר (בסברא הראשונה)).
ונפק"מ (בין שלוש הדעות הראשונות לדעה הרביעית) אם ר"י החמיר רק בברכות הנהנין או בכל הברכות.

מקור וטעם

מקורו – דין זה לא הוזכר בגמרא אלא בתוס' (ברכות יב. ד"ה לא), ובעיקר בפוסקים.
טעמו משום שהחיוב לברך הוא רק מדרבנן, וספיקא דרבנן לקולא (משנה ברורה קסז-מט, רט-ט). ולכן בספק בברכת המזון, שהיא מדאורייתא – כן חוזר ומברך (שו"ע או"ח רט-ג).

פרטי הדין

להחמיר ולברך – יש שהוסיפו שאף אסור להחמיר ולברך, משום "לא תישא" (שער הציון רטו-כא). אמנם הפני יהושע (שם ד"ה ויותר) חידש שאם חוזר ומברך אין בו שום איסור, ואינה ברכה שאינה צריכה.
לכתחילה אם אפשר עדיף שאדם אחר יוציאו ידי חובה (משנה ברורה קסז-מט).
ברכה שאינה צריכה – בספק ברכות עדיף לברך על מאכל אחר ולהיכנס לספק ברכה שאינה צריכה כדי להימנע מספק אינו מברך כשמחוייב. ובטעם לזה חקרו האם הוא משום שהאיסור לא לברך (כשצריך) חמור יותר מאיסור ברכה שאינה צריכה, או שבזה אינה ברכה שאינה צריכה כלל, שהרי יש לו צורך בה, שמברך בשביל להוציא עצמו מספק (וזאת הברכה בירור הלכה כט ד"ה החקירה).

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה .
כשיש ספק ספיקא לברך נחלקו האחרונים האם מברכים: הלחם משנה (ברכות ד-ו) כתב שמברכים, והמשנה ברורה (רטו-כ) פסק שאין לברך.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: ברכות המצוות, ברכות הנהנין, חוזק ההכרעות (דנו שם בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה עלחברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה), ספיקא דרבנן, ספיקות (יסודות הכללים של הספיקות והכרעותיהם, ושם ביארנו את החילוקים בין סברא וגזיה"כ, בירור והנהגה, ודאי וספק).