קובץ יסודות וחקירות/נר שבת

הגדרה

מצווה שיהיה נר דולק בביתו בשבת (הסוגיא בשבת כה:).

מקור וטעם

מקורו בפשטות מדרבנן (רמב"ם שבת ה-א בסופו). ויש שמנו זאת בשבע מצוות דרבנן (קובץ בית אהרן וישראל תשנא סיוון תמוז עמוד צז). אמנם יש מי שחידש שהוא דאורייתא (דעת היראים (תקט, ובדפוס ישן ק) שהוא דאורייתא, שגמרא גמירי לה ואתא ישעיה ואסמכא אקרא "וכיבדתו מעשות דרכך" (ישעיהו נח-יג), וכן משמע מהתנחומא (תחילת פרשת נח) שהוא דאורייתא. דן בכל זה והביאם הגרי"פ פערלא עשה נט ד"ה ואמנם).
בטעמו הביא רש"י שלושה טעמים:
א) אין סעודה חשובה אלא במקום אור (רש"י שבת כה: ד"ה חובה).
ב) אם אין נר אין שלום, שהולך ונכשל והולך באפילה (רש"י שבת כה: ד"ה הדלקת, וכן כתב המרדכי שבת רצד: שלא יכשלו בעץ ואבן). ויש גורסים בדברי רש"י (שם): ואוכל בחשיכה (הגהות הב"ח שם).
ג) בני ביתו מצטערים לישב בחושך (רש"י שבת כג: ד"ה שלום).
בגדרו חקרו האם הוא לעונג שבת (שהאדם יהנה), או לכבוד שבת, ויש בזה ארבעה צדדים:
א) כבוד שבת (רש"י שבת כה: ד"ה חובה, והוסיף: שאין סעודה חשובה אלא במקום אור).
ב) עונג שבת (תוס' שבת כה: ד"ה הדלקת וד"ה חובה. הגר"ח סטנסיל יא ורוח אליהו סג חקרו אם הוא כבוד שבת או עונג שבת).
ג) גם כבוד שבת וגם עונג שבת (משנת יעבץ או"ח לד ד"ה ולפי"ז נמצא, קהילות יעקב שבת יט).
ד) במקום האכילה הוא כבוד השבת, בשאר החדרים הוא עונג שבת שלא יכשל בהליכתו (ערוך השולחן או"ח רסג-ב בדעת הרמב"ם).
ויש בזה שתי נפק"מ:
א) אם הוא לעונג – מעיקר הדין היה צריך להדליק בשבת עצמה אלא שאסור, ואם הוא לכבוד – עיקר החיוב על ערב שבת שזהו הכבוד (משנת יעבץ או"ח לד ד"ה ולפי"ז).
ב) אם הוא לכבוד שבת – מברכים עליו, אך אם הוא לעונג שבת – אין מברכים, שאינו עדיף מכל מה שמכין לעונג שבת, שאין מברכים עליו (בית הלוי ח"א יא) .
במהות המצווה חקרו האם המצווה להדליקו (פעולה), או שיהיה דולק (תוצאה) (עיון בלומדות יג. רמב"ם שבת ה-א ושו"ע הרב או"ח רסג-א: המצווה בתוצאה שהנר דולק. שו"ע הרב או"ח רסג-יא בסופו: עיקר המצווה היא ההנאה והתשמיש לאורו, וההדלקה היא ההתחלה וההכנה למצווה).
ונפק"מ אם היה נר דולק מערב שבת, האם צריך לכבותו ולהדליקו (תוס' שבת כה: ד"ה חובה הביא מחלוקת בזה).

פרטי הדין

ברכה – תוס' הביא דעה שאין מברכים על הדלקת הנר, ודחאה (שבת כה: ד"ה חובה. ספר הישר תשובות מז-ו ומח-ו: אין צריך לברך. הגהות מיימוניות שבת ה-א הביא ירושלמי שמברכים).
לדעה שאין צריך לברך נאמרו שלושה טעמים:
א) הדלקת הנר היא חובה ולא מצווה.
ב) המצווה בתוצאה, שאם היה הנר דולק מערב שבת אין צריך לכבותו ולהדליקו (שני הטעמים הללו הובאו בתוס' שבת כה: ד"ה חובה).
ג) גמר המצווה אינו ההדלקה אלא האכילה לאור הנר (ספר הישר תשובות מז-ו ומח-ו).
ובית הלוי (ח"א יא) חילק שיש בנר שבת שני דינים – כבוד שבת ועונג שבת . הדלקת נר בכלל היא כבוד שבת, ועליה מברכים, אך הדלקת נר נוסף במקום סעודה היא עונג שבת, ועליה אין מברכים, שאינו עדיף מכל מה שמכין לעונג שבת .
אפילו אין לו מה לאכול חייב בהדלקת הנר (רמב"ם שבת ה-א), אמנם מגן אברהם (או"ח רסג-ד) פירש שהכוונה שאין לו לאכול שאר מאכלים, אך פת עדיפה מהדלקת הנר.
הנר צריך להיות במקום סעודה. וחקר הרוגאצ'ובר האם זהו דין בנר שהוא צריך להיות במקום סעודה, או דין בסעודה שהיא צריכה להיות במקום הנר (מפענח צפונות י-ט).
===ערכים קרובים === ערכים קרובים: בין השמשות, מלאכותשבת, קידוש, תוספת שבת יום טוב ויום הכיפורים.