קובץ יסודות וחקירות/מסייע ידי עוברי עבירה

הגדרה

אסור לסייע לאדם לעבור עבירה.
לדוגמא, אסור לדרוך ענבים עם ישראל העושה פירותיו בטומאה (רש"י עבודה זרה נו. ד"ה ואין, תוס' שם נה: ד"ה אין). אסור לקנות דבר שחזקתו שהוא גנוב (שו"ע חו"מ שנח-א, פני יהושע בבא קמא קיח: ד"ה ולוקחין).
דינים דומים: ישנם חמישה דינים על האדם להציל את חבירו מאיסורים:
א) לפני עיוור .
ב) תוכחה .
ג) ערבות – ודנו האם הוא דין אחד עם מצוות תוכחה או שהם דינים נפרדים (קובץ שיעורים ביצה סו,סז: ליראים גדריהם נפרדים, לרבינו יונה גדריהם שווים).
ד) מסייע ידי עוברי עבירה, ונדון בו בערך זה – ודנו האם הוא מדין ערבות או שהוא דין נפרד (שדי חמד ח"ד מ-מב עמוד 113).
ה) לאפרושי מאיסורא – ודנו האם הוא מדין לפני עיוור או מדין תוכחה (שדי חמד ח"א א-פד עמוד 210).

מקור וטעם

מקורו – דין זה לא הוזכר בפירוש בש"ס, אלא בראשונים (רש"י עבודה זרה נו. ד"ה ואין, תוס' שם נה: ד"ה אין).
מקור הדין מדרבנן (רא"ש שבת פרק א סי' א, דנו בדבריו קובץ שיעורים ביצה סז ושער הציון שמז-ח. שדי חמד ח"ד מ-מב עמוד 113).
והמאירי (שבועות מז: ד"ה המסייע) חידש שנלמד מ"לא תנאף" (שמות כ-יג) שהגמרא דורשת ממנו לא תנאיף, שהוא אזהרה לעוקב אחר הנואף ומרגיל לו נשים לניאוף (שבועות מז: ורש"י שם ד"ה לעוקב).
בטעמו נחלקו הפוסקים האם הוא מדין ערבות (שכל ישראל ערבים זה בזה) או שהוא דין נפרד. ונפק"מ לדין מסייע לנשים, שבהן אין דין ערבות (שדי חמד ח"ד מ-מב עמוד 113) .

פרטי הדין

דבר האסור לאדם, אסור לו לסייע בו לחבירו אפילו אם חבירו מותר בו (שדי חמד ח"ד מ-מד עמוד 113), כגון לסייע בידיים לנכרי בעבודה בשביעית (רמב"ם שמיטה ח-ח).
בשכר יש שחידשו שמותר לסייע, וכל האיסור הוא רק לסייע בחינם. אך יש שלא חילקו (שדי חמד ח"ד מ-מג עמוד 113).
סיוע לאחר עשיית העבירה מותר, שהרי מאי דהווה הווה (מהר"י קורקוס ביכורים ח-יג, יד מלאכי תמא).

אנשים

גוי – אין איסור מסייע כשמסייע לו לעבור עבירה (אך יש בו איסור לפני עיוור) (כתב סופר יו"ד פג ד"ה והנה הש"ך).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכהחברך, איסורים, לאפרושי מאיסורא, לפניעיוור, מצוות, ערבות, תוכחה.