קובץ יסודות וחקירות/חרש

הגדרה

אדם שאינו שומע ואינו מדבר - אינו בר דעת, פטור ממצוות וקנייניו אינם מועילים (הסוגיא בחגיגה ב:, הפטור מחיובי נזיקין בבבא קמא פז. במשנה).
פירוש "חרש" לעניין שאינו בר דעת הוא שאינו שומע ואינו מדבר, אבל השומע ואינו מדבר, וכן המדבר ואינו שומע – הרי הם כפקחים לכל דבריהם (חגיגה ב: ורש"י נידה יג: ד"ה בכל מקום).
החולק על דין זה הוא רבי אליעזר, שסובר שיש ספק האם לחרש יש דעת צלילותא, וספק האם חייב במצוות (שבת קנג: ורש"י ד"ה שהוא).

מקור וטעם

המקור למיעוט חרש מדינים שונים הוא מהמילה "איש" (וכן ממעטים מ"איש" גם שוטה וקטן. אמנם הסתפק הקובץ ביאורים גיטין טז האם "איש" ממעט יחד את חרש שוטה וקטן, או שה"איש" ממעט רק את הקטן, ומהקטן לומדים בבניין אב גם לחרש ושוטה).
הטעם שחרש (וכן שוטה וקטן) פטור מהמצוות הוא שאינו בן דעה (חגיגה ב:, גיטין כג.). אך יש חילוק בין דעתו של חרש לדעתו של שוטה, שלשוטה אין דעת כלל, ולחרש יש דעת קלישתא (יבמות קיג., רש"י שבת קנג. ד"ה לשוטה).
אמנם הרוגאצ'ובר חידש שהדין שחרש כשוטה אינו משום שאינו בר דעה, אלא הוא גזירת הכתוב (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א סוף ד"ה חרש).
במהות הפטור ממצוות חקרו האם הוא מצווה אך פטור מעונש, או שאינו מצווה כלל (חלקת יואב א. וכן חקר שם לגבי שוטה וקטן).

פרטי הדין

דרבנן – חרש פטור מהמצוות אפילו מדרבנן (פרי מגדים או"ח פתיחה כוללת ח"ב א. וכן כתב שם לגבי שוטה), ורק לגבי קטן יש דין חינוך מדרבנן.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אשה במצוות, טומטום, סומא, עבד כנעני במצוות, עומד עלגביו, קטן, קנייניקטן, שוטה.