קובץ יסודות וחקירות/גואל הדם

הגדרה

מצווה על קרובו של הנרצח להרוג את הרוצח (הסוגיא במכות י:).

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "גואל הדם הוא ימית את הרוצח, בפגעו בו הוא ימיתנו" (במדבר לה-יט).
במניין המצוות הרמב"ן מנה את המצווה שגואל הדם ירדוף אחר הרוצח שנתחייב מיתה בבית דין (מצוות עשה שמנאן הרמב"ן יג), והרמב"ם לא מנאה משום שסובר שכלולה במצוות מיתת בית דין (זוהר הרקיע עשין נג).

פרטי הדין

רוצח בשוגג – נחלקו הראשונים והאחרונים האם יש לגואל הדם רשות להורגו, ויש בזה שלוש דעות:
א) קצוה"ח (ב-א בתחילתו) בדעת רש"י (סנהדרין מה: ד"ה וגואל): יש לו רשות להורגו.
ב) ישועות ישראל (ב) בדעת רש"י: יש לו רשות להורגו רק לאחר שגלה ויצא מעיר מקלטו.
ג) רמב"ם: אין לו רשות להורגו, אלא יש לו רשות להרוג רק רוצח במזיד (רמב"ם רוצח א-ה).
רוצח בשוגג קרוב לפשיעה – נחלקו בזה האחרונים בדעת הרמב"ם:
א) קצוה"ח (ב-א): בזה גם הרמב"ם מתיר לגואל הדם להורגו.
ב) תומים (ב-ב, הובא בקצוה"ח תחילת ב-א): אין לו רשות להורגו, אלא יש לו רשות להרוג רק מי שנגמר דינו בבית דין.
ג) מילואי חושן (ב-א): אין לו רשות להורגו, אך אם הרגו פטור עליו.
רוצח שגלה לעיר מקלט ובא גואל הדם והרגו – פטור (מכות י:). אמנם הרס"ג ור"י אלברגלוני חידשו שעובר בלאו של "פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח" (דברים יט-ו), שהרי כל מקום שנאמר פן אינו אלא לאו. אמנם שאר הראשונים לא מנו את לאו זה (הגרי"פ פערלא לא תעשה רעד בתחילתו).
בזמן הזה הסתפק הקצוה"ח אם יש דין גואל הדם (ב-א בסופו).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:גלות, רוצח.