קובץ יסודות וחקירות/איילונית

הגדרה

אשה שמטבעה אינה יכולה ללדת (הסוגיא ביבמות פ:).
פירוש "איילונית" הוא מלשון דוכרנית שלא ילדה (כתובות יא.), דהיינו מלשון זכר, שעיקר סימניה כזכר, שאין לה דדים וקולה עבה כאיש וכו' (מהרש"א שם ד"ה איילונית). והערוך (ערך אילונית) כתב שע"פ הפשט הוא מלשון אילן, כאשה מוכת עץ שאינה יולדת, ולכן גרס אילונית ביו"ד אחת ובחיריק תחת האל"ף.

מקור וטעם

גדרה של איילונית מפורש בגמרא (יבמות פ:): בת עשרים (לבית הלל, אך לבית שמאי בת שמונה עשרה (נידה מז: במשנה)) ולא הביאה שתי שערות. וכן נאמרו בה סימנים (אין לה דדים, מתקשה בשעת תשמיש, אין לה שיפולי מעיים כנשים, קולה עבה ואינה ניכרת בין אשה לאיש), ונחלקו אמוראים האם צריך שיהיו בה כל הסימנים או אפילו אחד מהם (בגמרא שם).
במהותה חקרו האם אינה אשה לגמרי, או שהיא אשה לגמרי ורק אינה יכולה להוליד (רוח אליהו מ).

טבעה

בחילוק בין איילונית לעקרה כתב הרוגאצ'ובר שבאיילונית החיסרון הוא באברי הזריעה שלה, ובעקרה החיסרון באברי העיבור שלה (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה איילונית ועקרה, צפנת פענח איסורי ביאה דף עא טור ג).
ברייתה – הרמב"ם כתב שאיילונית נולדת כך מתחילת ברייתה (רמב"ם יבום ו-ז), אך מהראב"ד משמע שיכולה להיעשות איילונית במשך חייה (חזון איש אה"ע קכו-ח).
אין רפואה לאיילונית, שלא כסריס חמה שיש לו רפואה (תוס' יבמות ב: ד"ה או).

פרטי הדין

נערות – אין לאיילונית דין נערה (ולכן אין בה דין נערה מאורסה), משום שאינה מביאה סימני נערות, אלא מקטנותה יוצאת לבגרותה (יבמות פ.). לרש"י מי"ב שנה נעשית בוגרת (רש"י שם ד"ה אמר ליה אביי), ולריטב"א מי"ב שנה ומחצה (ריטב"א קידושין ד. ד"ה אלא. דן בדבריהם המשנה למלך עבדים ד-א ד"ה והריטב"א).
אמה עבריה שהיא איילונית אינה יוצאת בסימני נערות ככל אמה עבריה, שהרי אינם שייכים בה, אלא בבגרותה (קידושין ד.).
ספק איילונית, דהיינו שהיא לאחר י"ב שנה ומחצה והביאה סימני איילונית, ואנו מסופקים האם היא איילונית והיא גדולה או שאינה איילונית והיא עדיין קטנה – הסתפק המשנה למלך (עבדים ד-א ד"ה ויש) האם על האב להביא ראיה שהיא קטנה ואינה איילונית, כדי שיוכל למוכרה לאמה, משום שהוא המוציא מחבירו, או שעליה להביא ראיה שהיא איילונית וגדולה, כדי שלא תימכר.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אשה במצוות, קטן.