קהלת משה ו ג
בשם הגאון ר' יצחק הורוויץ הנ"ל.
"שלח לך וכו', ראשי בני ישראל המה"[1].
ופירש רש"י – "אותה שעה כשרים היו".
ואמר הגאון טעם על לשון רש"י למה לא אמר: "אותו היום כשירים היו"[2], והוכיח דרק שעה אחת כשירים היו דכתיב: "אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע"[3], ופירש רש"י: "ראו כמה גרם החטא שמחורב עד ארץ ישראל י"א יום, ואתם הלכתם ארבעים שנה".
וזה ידוע דבשביל המרגלים נגזר יום לשנה, והקשה המזרחי: הלא ארבעים שנה נגזר בשביל מרגלים, ואחד עשר יום שהיו מוכרחים להלך בדרך הטבע, זהו [נוסף] לארבעים שנה, נמצא מוכרחים ישראל לעכב במדבר ארבעים שנה בשביל החטא ואחד עשר יום דרך הטבע[4].
והנה יציאת מצרים היה בט"ו בניסן תן עליהם אחד עשר יום, צריכים לעבור הירדן בעשרים ושישה יום לחודש ניסן, והמה עברו הירדן בעשור לחדש, והיכן החמישה עשר יום[5]?
אבל כשנגזר יום לשנה מגיע על שעה אחת ט"ו יום, כי כ"ד שעות במעת לעת, וכ"ד פעמים ט"ו הוא ש"ס יום[6], ואותה שעה כשרים היו, וחסר להם ט"ו יום[7], ודוּק היטב, כי נכון הוא.
הערות שוליים עריכה
- ^ (במדבר יג ב). "שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם, (במדבר יג ג) וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה".
- ^ הקושיא לא מובנת, שהרי מה שרש"י אומר "באותה שעה", אין הכוונה "שעה" ממש של שעון, אלא הכוונה "באותו זמן כשרים היו". הביטוי "שעה", משמש גם לזמן מסוים.
- ^ דברים א ב. לפי המבואר בפסוקים בדברים שם, כשבני ישראל הגיעו לקדש ברנע, שהוא על גבול ארץ ישראל, היו צריכים ליכנס לארץ ישראל, אלא שאז חטאו במרגלים, ונשארו במדבר.
- ^ השאלה לא מובנת, שהרי בני ישראל הגיעו לקדש ברנע, ההליכה מהר חורב (הר סיני), עד קדש ברנע אחד עשר יום, (ובנ"י הלכו את זה בשלשה ימים, כמבואר ברש"י שם) שם חטאו במרגלים, ונגזרה עליהם שישארו במדבר ארבעים שנה. ומדוע שיצטרכו להוסיף עוד אחד עשר יום, העונש הוא ארבעים שנה. ואיך מחשבים את הארבעים שנה, עיין הערה הבאה.
- ^ ר' יצחק למד, שכשכתוב בתורה (במדבר יד לג) "ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה" וכו', (שם לד) "במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום, יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה", הכוונה ארבעים שנה בדיוק מאז שבני ישראל יצאו ממצרים בט"ו ניסן, עד הכניסה לארץ, ולכן הוא שואל, הרי חסר חמישה עשר יום לארבעים שנה?
ודבריו צ"ע, בהקדים, שלכאורה צ"ע הרי חטא מרגלים היה בט' אב (המרגלים נשלחו בכ"ט סיון) בשנה השנייה ליציאת מצרים, ובנ"י נכנסו לארץ בשנת הארבעים לצאתם ממצרים, וא"כ היה רק שלשים ותשע שנה, מחטא המרגלים עד הכניסה לארץ, וחסר שנה לעונש?
מבאר רש"י על הפסוק שם לג: "ושנה ראשונה היתה בכלל, ואע"פ שקדמה לשלוח המרגלים, לפי שמשעשו את העגל עלתה גזירה זו במחשבה, אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתם".
וגם ע"ז קשה: שהרי מתי היה חטא העגל? בי"ז תמוז שנה ראשונה לצאתם ממצרים. ומי"ז בתמוז שנה ראשונה עד י' ניסן שנת הארבעים שנכנסו לארץ, הוא פחות מארבעים שנה, וחסר כמה חודשים לעונש. אלא שידוע הכלל, "מקצת שנה כשנה", ולכן נחשב שנענשו ארבעים שנה. וכין שכך, כל הקושיא של ר' יצחק נופלת, א. החשבון הוא לא מט"ו ניסן אלא מחטא העגל. ב. אמרינן מקצת שנה כשנה, ולכן לא משנה אם חסרים כמה ימים או חודשים. - ^ צ"ע שהרי כדי שיהיה בשנה ש"ס יום, צריך שכל החודשים יהיו ל' יום, והרי זה לא כך, כיון שחודש אחד מלא וחודש אחד חסר, וא"כ בשנה ישנם רק שנ"ד, ולפעמים שני חודשים חסרים, ולפעמים שני חודשים מלאים, והסכום שונה. ובזמנם שקידשו ע"פ ב"ד, מספר החודשים המלאים והחסרים לא היה מדויק כמו היום שעושים ע"פ הלוח, אבל לא היה בשנה ש"ס יום, אלא היה תלוי במספר החודשים המלאים והחסרים של כל שנה.
ונראה שכוונתו לאו דוקא ש"ס בדיוק, אלא בסביבות ש"ס, וממילא כל שעה שוה בערך ט"ו יום. הדקות הקטנות לא משנות.
ואע"פ שישנם שנת העיבור, ששם השנה בעוד שלשים יום, וא"כ כל שעה היא ט"ז יום בערך, הולכים אחר רוב השנים. - ^ לפי דבריו צריך לומר שהמרגלים יצאו בכ"ט סיון (לשנה שנייה לצאתם ממצרים) נניח בשעה 5 אחה"צ, וחזרו בט' באב בדיוק בשעה 5 אחה"צ, והיה ארבעים יום מעת לעת. אלא כיון שבשעה הראשונה, דהיינו, מחמש עד שש בכ"ט סיון, הם היו כשרים, ממילא נחסר חמש עשרה יום מהעונש.
וצ"ע מניין לו זה? בפשטות החישוב הוא מקצת היום ככולו, ולא מחייב שהיה ארבעים יום מעת לעת.