קהלת משה ג כא
קושיות העולם: דאיתא בגמרא גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם, שהרי על כ"ב שנה שהיה יעקב בבית לבן, נתעכב יוסף כ"ב שנה במצרים, ועל י"ד שנה שלמד בשם ועבר, לא נענש[1]. דלמא שניהם שווין[2].
ותירץ הגאון [מפרג (אייבשיץ)]:[3] דכך הוא הסגנון, דאם יש לפנינו שני מצוות ואם יעשה האחת תבטל חברתה, וגם ידעינן שהאחת היא בוודאי שוה לחברתה, או אפשר גדולה מחברתה, אבל להיות גרוע מחברתה בשום אופן לא הוי. והמצוה השניה אפשר שדמיה לראשונה, או גרוע מראשונה, נמצא לאיזה מצוה צריך יותר, בוודאי לראשונה.
ונמצא בנידון דידן תלמוד תורה בוודאי שוה לכיבוד אב ולא גרוע ממנו כי מצינן שיעקב לא נענש על י"ד שנה שלמד אצל שם ועבר, וכיבוד אב אפשר שהוא שוה לתלמוד תורה, לפיכך לא נענש על י״ד שנים הנ"ל, או אפשר גרוע מתלמוד תורה.
וזה מאמר הגמרא אם יש לפניך שני מצות היינו תלמוד תורה וכיבוד אב, [ואם תעשה אחת תבטל חברתה, על זה אומרת הגמ'] (ואומר) "גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם ", היינו להיות רץ אחריו[4], ודוּק היטב.
הערות שוליים עריכה
- ^ מגילה טז ב.
- ^ דהיינו: יתכן מה שיעקב לא נענש על מה שהיה י"ד שנה בבית שם ועבר, כיון שת"ת שוה לכיבוד אב ואם, ואין ראיה שת"ת גדול יותר מכיבוד אב ואם.
- ^ הגאון סתם כשאין ראיה שהתכוונן למשהו מסוים, כוונתו לר' יונתן אייבשיץ.
- ^ דהיינו: מה שהגמ' אומרת "גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם", אין הכוונה שמצות ת"ת גדולה יותר, אלא הכוונה שאם יש לפניך שני מצות, מצות ת"ת ומצות כיבוד אב ואם, תקדים את הת"ת. כיון שיש ספק האם ת"ת וכיבוד אב ואם שוים, או שת"ת יותר גדול, ולכן כששניהם מזדמנים לפנינו, אנו מקדימים ת"ת.
וצ""ע: כיון שמיעקב אין ראיה שת"ת גדול מכיבוד אב ואם, אלא שהוא שוה לכיבוד אב ואם, מדוע אנו מסתפקים האם ת"ת יותר גדול, הרי הוקש כבוד ואם לכבוד המקום (בבא מציעא לב א), ולכן אם לא מצאנו ראיה מוכחת שת"ת גדול מכיבוד אב ואם, הם שוים?